החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 1895/97 עמותת האגודה האסלמית עוספיה נ. מינהל מקרקעי ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מקרקעין · חוזה פיתוח והקצאת קרקע למסגדעתירה לבג"ץ בבקשה למתן צו על-תנאי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרת, עמותה המייצגת תושבים מוסלמים בעוספיה, ביקשה מבג"ץ לחייב את מינהל מקרקעי ישראל לאשר היתר בנייה למסגד או להקצות לה את החלקות ישירות. בית המשפט קבע שהעניין החוזי נתון לסמכות בית המשפט האזרחי, ושהבקשה החלופית מוקדמת מדי כי לא מוצתה הפנייה למינהל לפי תקנה 25(17). העתירה נדחתה ללא צו להוצאות.

העובדות

המינהל והמועצה המקומית חתמו על חוזה פיתוח לשתי חלקות מקרקעין להקמת מסגד. לאחר תחילת הבנייה הוצא צו הפסקת עבודות בשל חריגות מהיתר, ובוטל החוזה לאחר שהמועצה מסרה את הביצוע לעותרת. העותרת לא קיבלה זכויות מהמינהל, ופנייתה אליו עסקה רק בהיתר הבנייה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן לחייב את מינהל מקרקעי ישראל לאשר היתר בנייה למסגד על בסיס חוזה פיתוח שנחתם עם המועצה המקומית?
  2. 2.האם יש להידחות על הסף בקשה להקצאת קרקע ללא מכרז בטרם מוצתה הפנייה למינהל?

הלכות

  1. 1

    עניין הנוגע לחוזה פיתוח שנחתם בין המינהל למועצה המקומית נתון לסמכותו של בית המשפט האזרחי המוסמך.

    ״בקשתה הראשונה של העותרת, הרי שמדובר בעניין חוזי הנתון לסמכותו של בית-המשפט האזרחי המוסמך״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בקשה חלופית להקצאת קרקע ללא מכרז מוקדמת מדי כאשר לא מוצתה תחילה הפנייה למינהל לפי תקנה 25(17).

    ״באשר לבקשתה החלופית, הרי שמדובר בבקשה מוקדמת מדי, שכן על העותרת למצות תחילה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חוזה פיתוח
  • מינהל מקרקעי ישראל
  • מועצה מקומית
  • הקצאת קרקע
  • ללא מכרז
  • היתר בנייה
  • מסגד
  • צו הפסקת עבודות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"צ 97 / 1895

בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד השופט א' גולדברג

כבוד השופטת ד' דורנר

העותרת:

עמותת האגודה האסלמית עוספיה

נגד

המשיב : מינהל מקרקעי ישראל

בקשה למתן צו על-תנאי

פסק-דין

1.ביום 5.8.93 נחתם חוזה פיתוח בין מינהל מקרקעי ישראל (להלן - המינהל) לבין המועצה המקומית עוספיה (להלן - המועצה) בנוגע לשתי חלקות מקרקעין בעוספיה המצויות בבעלותו של המינהל, ואשר נועדו להקמת מסגד לשימוש התושבים המוסלמים בכפר. העותרת היא עמותה רשומה המייצגת תושבים מוסלמים בכפר, אשר עמה התקשרה המועצה לשם ביצוע עבודות בניית המסגד. לאחר חתימת חוזה הפיתוח ותחילת עבודות הבנייה הוציאה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רכס הכרמל צו להפסקת העבודות בשל חריגות מהיתר הבנייה. בנוסף, בוטל חוזה הפיתוח על-ידי המינהל, משנמצא כי המועצה מסרה את עבודות הבנייה לעותרת - דבר שהיווה, לטענת המינהל, הפרה של חוזה הפיתוח.

2.בעתירתה מבקשת העותרת כי המינהל, מתוקף מעמדו כבעלים של החלקות האמורות, יאשר בקשה להיתר בנייה ו/או תוכנית לבניית המסגד אשר העותרת הגישה על בסיס חוזה הפיתוח שנחתם עם המועצה. לחלופין מבקשת היא כי המינהל יקצה לה את החלקות האמורות באופן ישיר, קרי ללא מעורבות המועצה.

3.מתגובת באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה עולה, כי התקשרות המינהל בנוגע לחלקות דנן הייתה עם המועצה וכי העותרת לא קיבלה מן המינהל זכויות כלשהן בחלקות ולא שימשה מעולם כבת דברו לעניין זה. באשר לבקשתה החלופית של העותרת, עולה מן התגובה כי פתוחה בפניה הדרך לפנות למינהל בבקשה להקצאת קרקע בהתאם להוראת תקנה 25(17) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג1993-, העוסקת בדרך ההקצאה ללא מכרז של קרקעות לשם בניית בית-תפילה.

4.מן האמור עולה כי דין העתירה להידחות על הסף. לעניין בקשתה הראשונה של העותרת, הרי שמדובר בעניין חוזי הנתון לסמכותו של בית-המשפט האזרחי המוסמך, אשר לו נתונים גם הכלים לבירור מחלוקות עובדתיות ממין זה. באשר לבקשתה החלופית, הרי שמדובר בבקשה מוקדמת מדי, שכן על העותרת למצות תחילה את אפשרות הפנייה למינהל כאמור לעיל. בהקשר זה יצויין, כי פנייתה של העותרת למינהל, המצורפת לעתירה (ע9/), עסקה רק בעניין היתר הבנייה ואין בה משום בקשה להקצאת קרקע ללא מכרז כאמור בתקנה 25(17) הנ"ל.

העתירה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ח בניסן התשנ"ז (15.4.97).

המשנה לנשיא ש ו

פ ט ש ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עניין הנוגע לחוזה פיתוח שנחתם בין המינהל למועצה המקומית נתון לסמכותו של בית המשפט האזרחי המוסמך.
  2. 2בקשה חלופית להקצאת קרקע ללא מכרז מוקדמת מדי כאשר לא מוצתה תחילה הפנייה למינהל לפי תקנה 25(17).