בג"ץ 1912/12 אברהים אקרע נ. המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית

בקשת העותר 1 (להלן: העותר ), תושב אזור יהודה ושומרון (להלן: איו"ש ), לאפשר מעברו מאיו"ש לרצועת עזה דרך שטח מדינת ישראל, לצורך ביקור אחיו, שעל-פי הנטען עבר לאחרונה התקף לב ונותח בלבו. לדברי העותר, הוא ואחיו לא התראו מזה שבע שנים וכעת הוא מבקש לתמוך ולטפל בו בשעת מחלתו. לשיטתו, יש לאפשר לו את הביקור המבוקש מכוח זכויותיו לחיי משפחה ולחופש תנועה.

לטענת המשיבים, יש לדחות העתירה בהיעדר עילה להתערב בהחלטת המפקד הצבאי. זה החליט שלא לאשר את כניסתו של העותר לרצועת עזה על רקע מדיניות המשיבים לצמצם את המעבר מאיו"ש לרצועת עזה למקרים הומניטאריים חריגים בדגש על מקרים רפואיים דחופים. מן החומר הרפואי עולה כי אחיו של העותר עבר צנתור בחודש ינואר האחרון וכעת מצבו הרפואי תקין. משכך, הוחלט לסרב לבקשה הואיל ואינה עומדת בקריטריונים שנקבעו, הדורשים קיומה של סכנת חיים וצורך בטיפול מיידי.

לא מצאנו עילה להתערבות בהחלטתו של המפקד הצבאי. מתגובת המשיבים עולה כי המדיניות הנוהגת, הנגזרת מהמצב הביטחוני-מדיני הקיים, היא בידול בין האזורים. בהתאם למדיניות זו, רק במקרה חריג שבו מתעורר צורך הומניטארי יתאפשר מעבר מאיו"ש לרצועת עזה. נציין כי מדיניות זו נבחנה בעבר על-ידי בית משפט זה ולא נמצאה הצדקה להתערבות בה. במקרה הנוכחי לא התעורר לעת הזו צורך כאמור. לא מדובר במחלה מסכנת חיים או כזו המצריכה אשפוז ממושך, כנדרש על-פי המדיניות הנזכרת. משכך, אין יסוד להתערבותנו בהחלטה כאמור.

העתירה, אפוא, נדחית. מובן כי ככל שישתנו הנסיבות, באפשרותו של העותר להגיש בקשה חדשה שתיבחן על-ידי הגורמים המוסמכים בהתאם למדיניות הנקוטה.