בג"ץ 1921/13 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט נ' הנדל:

1.

מונחת לפנינו עתירה למתן צו להורות על פריסת פיצוי שהוטל על המבקש בבית המשפט המחוזי מרכז במסגרת גזר דין בתפ"ח 51967-07-10 (כב' השופט מ' פינקלשטיין ) .

2.

העותר – קטין – הורשע בביצוע עבירת מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) לחוק העונשין בנסיבות סעיף 345(ב)(1)(א)(1) על יסוד הודאתו. ביום 06.09.12 ניתן גזר דינו שהכיל שלושה רכיבים: הראשון, צו מבחן לתקופה של 27 חודשים במעון נעול; השני, עונש מאסר על תנאי למשך שנים עשר חודשים;

השלישי, נקבע כי העותר יחויב בתשלום פיצויים למתלונן בסך 25,000 ש"ח שישולמו עד ליום 1.1.13. העתירה עוסקת אך ורק ברכיב השלישי.

העותר הגיש לבית המשפט המחוזי מרכז בקשה להארכת מועד תשלום הפיצויים למתלונן עד לאחר פקיעת צו המבחן. בבקשה נטען כי אין ברשות העותר סכום הכסף שהוטל עליו לשלם למתלונן, וכן שהוריו של העותר אינם יכולים לסייע לו. לאחר עיון בתגובות הצדדים לבקשה, החליט בית המשפט המחוזי כי אין מקום לשינוי החלטתו משניתנה בגזר הדין ארכה בת ארבעה חודשים לתשלום הפיצוי (החלטה מיום 03.12.12). ביום 16.01.13 הגיש העותר לבית המשפט המחוזי מרכז "הודעה על אי יכולת לשלם את הפיצוי ובקשה מטעמי צדק וחסד לפריסה לתשלומים תכופים...". בהודעה ביקש העותר להורות על תשלום הפיצוי בדרך של הפקדה מיידית של 3,000 ש"ח עד ליום 20.1.13 ותשלום היתרה באחד עשר תשלומים שווים ורצופים. באותו יום התקבלה החלטת בית המשפט המחוזי כי הבקשה, כקודמתה, נדחית.

3.

העותר מבקש מבית משפט זה כי יעשה שימוש בסמכותו לעשות צדק ויורה על תשלום הפיצוי לשיעורין בעשרים וחמישה תשלומים רציפים, על מנת שהחוב לא ימשיך לתפוח עד לשחרורו של העותר מהמעון הנעול. העותר אינו משיג על חובתו לשלם את הפיצוי או על סכום הפיצוי שנפסק.

4.

דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. בעתירה שלפנינו מבקש העותר כי נורה על פריסת תשלום הפיצויים שהוטל עליו לשלם למתלונן. לפי סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 רשאי בית המשפט לחייב נאשם שהורשע בתשלום פיצויים לאדם שניזוק על-ידי העבירה. בעניין שלפנינו מספיק להפנות לסעיף 77(ג) לחוק העונשין הקובע כי "לעניין גביה, דין

הפיצויים לפי סעיף זה כדין קנס". החיוב בפיצוי לפי סעיף 77 לחוק העונשין נכנס במסגרת הגדרת "חוב" שיש לגבותו באמצעות המרכז לגביית קנסות (סעיף 1 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995). בין יתר סמכויותיו של מנהל המרכז, רשאי הוא לפרוס או לדחות את תשלומו של חוב לבקשת החייב אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב במועדו (סעיף 5ב(א) לחוק המרכז לגביית קנסות). אם כן, עומד לעותר סעד חלופי של פנייה למרכז לגביית קנסות. לא עולה מהחומר כי האפשרות מוצתה במקרה זה.

אנו מורים על דחיית העתירה. אין צו להוצאות.