החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 1933/98 ח"כ צבי הנדל נ. שר החינוך התרבות והספורט

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · פרס ישראל ושיקול דעת ועדהעתירה לצו על-תנאי נגד החלטה על הענקת פרס ישראל

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה על הסף עתירה נגד הענקת פרס ישראל לספרות לסופר עמוס עוז בשל מאמר שפרסם. נקבע כי בית המשפט אינו נוטה להתערב בשיקולם של ועדות לפרסים, ופגם המצדיק התערבות בהחלטה כזו בפסק הדין הקודם נבע מכך שמקבלי ההחלטה לא היו מודעים לפרסום. בעתירה דנן לא הוכחה תשתית עובדתית כזו.

העובדות

העותר עתר נגד הענקת פרס ישראל לספרות ולשירה לסופר, בטענה כי מאמר שפרסם פוגע קשות בציבור רחב. בפסק דין קודם בענין פרס אחר בתחום העיתונות, נמצא פגם בהחלטת השר משום שמקבלי ההחלטה לא היו מודעים לקיומו של מאמר פוגעני והחלטה מרשיעה של בית הדין לאתיקה. בעתירה דנן לא נטען ולא הוצגה ראיה לכך שהגופים לא היו מודעים למאמר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בית המשפט בהחלטת ועדת הפרס והשר להעניק פרס ישראל לסופר בשל מאמר שפרסם, כאשר לא הוכח כי הגופים לא היו מודעים לפרסום בעת קבלת ההחלטה?

הלכות

  1. 1

    בהיעדר תשתית עובדתית לפיה ועדת השופטים והשר לא היו מודעים למאמר בעת החלטתם, אין יסוד להתערבות בית המשפט בהחלטה על מתן הפרס.

    ״במקרה שלפנינו לא טען העותר כי ועדת השופטים לפרס ישראל ושר החינוך והתרבות והספורט לא היו מודעים לעת החלטתם למאמרו של מקבל הפרס״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פרס ישראל
  • עתירה
  • ועדת השופטים
  • מאמר
  • אתיקה עיתונאית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

ב בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 1933/98

בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופט י' אנגלרד

העותר : ח"כ צבי הנדל

נגד

המשיבים : 1. שר החינוך התרבות והספורט

2.עמוס עוז - סופר

3.הועדה לפרס ישראל

עתירה לצו על-תנאי

פסק - דין

השופט י' אנגלרד :

העתירה שלפנינו מכוונת עצמה נגד המשיבים בעניין הענקת פרס ישראל לספרות ולשירה למר עמוס עוז, המשיב מס' 2. העתירה מתבססת על מאמר שכתב מר ע' עוז ואשר יש בו, לטענת העותר, משום פגיעה קשה בציבור רחב. העותר מסתמך על פסק דינו של בית משפט זה בבג"צ 2205/97 ח"כ אדיסו מאסלה נ' שר החינוך והתרבות ושמואל שניצר (טרם פורסם). בפסק דין זה הוחלט לבטל את החלטת השר, אשר אישרה מתן פרס ישראל בתחום העיתונות למר שניצר, ולהחזיר את הדיון בהענקת הפרס לוועדת השופטים לדיון חוזר בענין. בבסיס ההחלטה של בית משפט זה עמדו העובדות הבאות: מקבל הפרס פירסם מאמר שכלל האשמות בלתי מבוססות על רקע קבוצתי ועדתי. בעקבות פירסום המאמר הוגשה תלונה למוסדות האתיקה של מועצת העיתונות, ובמסגרת ההליכים המשמעתיים שננקטו נגד מר שניצר החליט בית הדין לערעורים בענייני אתיקה של מועצת העיתונות בישראל, כי יש במאמר משום הפרה של חובה שבאתיקה עיתונאית, והרשיע אותו בעבירה אתית לפי סעיף 4 לתקנות האתיקה המקצועית של מועצת העיתונות בישראל. בעת המלצת ועדת השופטים ובעת אישור השר להחלטת הוועדה, לא הראשונה ולא האחרון לא היו מודעים לקיומו של המאמר הפוגע ולהחלטתו המרשיעה של בית הדין לערעורים בענייני אתיקה של מועצת העיתונות בישראל.

בפסק דינו בענין הענקת הפרס למר שניצר הדגיש בית המשפט כי אין זה מדרכו להתערב בשיקוליהם של גופים וועדות העוסקים במתן פרסים וציונים. עם זאת, מצא בית המשפט כי בנסיבות המקרה הנדון נפל פגם בהחלטת השר - פגם המצדיק את התערבותו של בית המשפט - אך מטעם זה בלבד שבעת המלצת ועדת השופטים ובעת שהשר אישר אותה המלצה, לא היו השניים מודעים לקיומו של המאמר ולהחלטתו המרשיעה של בית הדין בעקבות פרסום המאמר.

במקרה שלפנינו לא טען העותר כי ועדת השופטים לפרס ישראל ושר החינוך והתרבות והספורט לא היו מודעים לעת החלטתם למאמרו של מקבל הפרס, ואף לא הביא ראיה כלשהי לביסוס טענה מעין זו. בהיעדר תשתית עובדתית מעין זו לעתירה, אין יסוד להתערבות בית משפט זה.

אשר-על-כן אנו מחליטים לדחות את העתירה על הסף כעתירה שאינה מגלה על-פניה עילה לקבלת סעד מאת בית המשפט גבוה לצדק.

ניתן היום, כ"ז

באדר תשנ"ח (25.3.98).

המשנה

לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98019330.

Q01

/שב

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בגץ 2205/97

מצוטט על ידי (8 מסמכים)

  • בג"ץ 8076/21ועדת השופטים להענקת פרס ישראל לשנת תשפ"א בתחו נ. שרת החינוךפסק-דין
  • בג"ץ 2199/21ועדת השופטים להענקת פרס ישראל לשנת תשפ"א בתחום חקר נ. שר החיפסק-דין
  • בג"ץ 1977/20האגודה למען הלהט"ב בישראל נ. שר החינוךפסק-דין
  • בג"ץ 2324/11שי גיל נ. שר החינוךפסק-דין
  • בג"ץ 3346/09פורום משפטי למען ארץ ישראל, ע"ר נ. שר החינוךפסק-דין
  • בג"ץ 2454/08פורום משפטי למען ארץ ישראל נ. פרופ' יולי תמיר - שרת החינוךפסק-דין
  • בג"ץ 167/06אשר ווינראוך נ. משרד החינוךפסק-דין
  • בג"ץ 2769/04ח"כ שאול יהלום נ. שרת החינוך והתרבות -הגב' לימור ליבנתפסק-דין

הלכות

  1. 1בהיעדר תשתית עובדתית לפיה ועדת השופטים והשר לא היו מודעים למאמר בעת החלטתם, אין יסוד להתערבות בית המשפט בהחלטה על מתן הפרס.