בג"ץ 1946-24 בג"ץ 1946-24

1.העתירה כּוּונה נגד שינוי שחל לכאורה במדיניות הצבא מאז יום 7.10.2023, שאז החלו גורמי הצבא לעשות שימוש נרחב במעצרים לחימתיים לפי סעיף 33 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1651), תש"ע-2009. בעקבות השינוי, כך נטען, הובאו תושבים פלסטינים רבים, ובהם קטינים, למעצר מכוח הסעיף הנ"ל, שמאפשר את החזקתם עד 8 ימים ללא ביקורת שיפוטית אפקטיבית. לטענת העותרים, כך נעשה גם במקרים בהם לא היה קיים לגבי העצורים חשש לסיכון ולפגיעה בבטחון האזור, כנדרש בגדרי הסעיף.

2.מתגובת המשיבים בכתב, ומדברים שנטענו לפנינו בעל-פה, עולה כי גורמי הצבא מודים בכך שביחס לחלק מהמקרים שהובאו בעתירה, אכן נפל פגם בהתנהלות הכוחות, וכי זו אף חרגה מנהלי הצבא לשימוש בסעיף. בשל כך, בין השאר, גובשה בפיקוד המרכז הנחיה מיוחדת על מנת למנוע שימוש חורג במעצרים הלחימתיים. על-פי ההנחיה, לא יובאו עוד קטינים למעצר מכוח הסעיף, אלא רק בגירים החשודים בעבירות ביטחון, ומבוקשים לחקירה או למעצר על-ידי שירות הבטחון הכללי, לפי המפורט בהנחיה. בד בבד עם הנחיה זו, גובשו בפיקוד המרכז גם מנגנוני בקרה עתיים, שנועדו לוודא כי מתקני הכליאה הצבאיים לא יקלטו עוד פלסטינים שנעצרו שלא על-פי הנהלים. בכל מקרה של ספק, ניתנה הוראה להיוועץ במנגנון הייעוץ המשפטי הצבאי. אכן, מן הראוי לציין, ניכר שינוי מהותי.

3.מהמקובץ עולה בבירור, כי המסד עליו הושתתה העתירה, איננו עוד כפי מצב הדברים עתה, והעתירה אינה רלוונטית עוד במתכונתה הנוכחית. התשתית העובדתית והמשפטית שונה כעת במידה ניכרת מזו שעמדה לפני העותרים במועד הגשת העתירה.

4.העתירה נמחקת אפוא בזאת, תוך שמירת זכויות לעתיד לבוא, ככל שיתברר כי ההנחיה עליה הצהירו המשיבים אינה מיושמת, או שיהיה שינוי עובדתי שיצדיק דיון מחודש. זכויות הצדדים וטענותיהם שמורות להם.