בג"ץ 198/98 הנרי מרשל ישראל נ. בית הדין הרבני האזורי תל אביב-יפו

המשיב 2 הוא בעל השליטה בחברה פלונית. במסגרת הסכם שנכרת בין העותר לבין החברה הוקצו לעותר מניות בחברה והותנו תנאים בדבר הגבלת זכותו של העותר להציע את מניותיו למכירה. בהסתמך על הוראות ההסכם הודיע העותר לחברה על כוונתו להציע את מניותיו למכירה ביום 7.1.98. ערב היום המיועד הגיש המשיב 2 תובענה נגד העותר לבית הדין הרבני האזורי בתל-אביב ולבקשתו הוציא בית הדין במעמד צד אחד (ביום 7.1.98) צו מניעה זמני, האוסר על העותר להציע את מניותיו. בהחלטתו קבע בית הדין הרבני כי העניין יחזור ויידון לפניו במעמד הצדדים ביום 11.1.98.

בעתירה (שהוגשה אתמול) נטען, כי לבית הדין הרבני אין ולא היתה סמכות להיזקק לתביעת המשיב 2, וממילא לא היה מוסמך להעניק למשיב 2 סעד של צו מניעה ולהורות לעותר להתייצב לפניו כדי להשיב על התובענה.

זימנו את הצדדים בדחיפות לדיון בעתירה. נחה דעתנו כי העותר צודק בטענתו שלבית הדין הרבני לא היתה סמכות להיזקק לתביעת המשיב 2 ולהוציא צווים על-פיה. בא כוח המשיב 2, עו"ד י' גולדברג, שלא יכול להצביע על מקור סמכותו של בית הדין הרבני, נאלץ להסכים - בחצי פה ובשפה רפה - שאכן לבית הדין הרבני אין סמכות. אך משלא הסכים לקיום דיון בעתירה לגופה, הסתפקנו בהוצאת צו על תנאי.

נותרה בקשת העותר לצווי ביניים. בקשה זו בדין יסודה ואנו נעתרים לה. צו המניעה הזמני, שהוצא על-ידי בית הדין הרבני ביום 7.1.98, מתבטל בזה. כן ניתן בזה צו ביניים המורה לבית הדין הרבני להימנע מלדון בתביעת המשיב 2 נגד העותר, עד למתן פסק דין בעתירה לגופה. המשיב 2 ישלם לעותר הוצאות, לשלב זה של הדיון, בסך 10,000 (עשרת אלפים) ש"ח.

ניתנה היום, י"א בטבת תשנ"ח (9.1.98).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת

צ ו

לבקשת העותר ניתן בזה צו איסור פירסום המתייחס לתוכנם של נספחים ג' ו-ה' לעתירה.