בג"ץ 1987/08 סוהיל נג'אר נ. מדינת ישראל

השופטת מ' נאור :

1.

בא כוח העותר הכתיר את עתירתו כ"עתירה למתן צו על תנאי מסוג הביאס קורפוס" כאשר לטענתו מאז יום 13.2.2008 נמצא העותר במעצר לא חוקי. אקדים ואומר כי למעשה מדובר בעתירה נגד החלטות מעצר שהתקבלו בבית משפט וטענותיו של העותר הן טענות "ערעוריות", לעותר סעד חלופי לגביהן ואין מקום להתערבותנו.

2.

ביום 13.2.2008 הוגש נגד העותר לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום המייחס לו סיוע לגניבת כלי רכב, קשירת קשר לביצוע פשע והכשלת מעצר (פ 1509/08). לפני הגשת כתב האישום היה העותר עצור במעצר ימים ובאחד ההליכים בעניין זה הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ג' נויטל) כי רופא בית המעצר יפגוש בעותר. יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר העותר עד תום ההליכים. בית משפט השלום (כב' השופטת ש' יעקובוביץ) דן בבקשה וקבע:

1.

מונחת בפני בקשה להורות על מעצר [העותר] עד תום ההליכים המשפטיים.

2.

כנגד [העותר] הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סיוע לגניבת רכב, קשירת קשר לביצוע פשע והכשלת מעצר.

3.

הבקשה, כמו גם כתב האישום, הוגשו עתה באופן שלא היה סיפק בידי ב"כ [העותר] לעיין בחומר הראיות ומכאן בקשתו לדחיית הדיון בבקשה לגופה.

4.

עם זאת, עותר ב"כ [העותר], כבר עתה, לשחרורו של המשיב בתנאים מגבילים בסוברו כי לא קמה עילת מעצר.

5.

לאחר ששמעתי את הצדדים, סבורה אני, כי על יסוד הנטען בכתב האישום, לא ניתן לקבוע בשלב זה, טרם דיון בראיות כי לא קמה עילת מעצר.

אינני סבורה כי נוכח חומרת העבירות ראוי ונכון להורות על שחרור בתנאים טרם דיון בראיות ואף אינני מוצאת לחרוג מן הכלל ולהורות על קבלת תסקיר טרם דיון בראיות.

6.

כתב האישום והבקשה שבפני הינם אך חלק מפרשיה רחבה, במסגרתה הוגשו מספר כתבי אישום ונוכח היקף חומר החקירה, לרבות קלטות המתעדות אלפי שיחות בהאזנת סתר, עתרו ב"כ הנאשמים האחרים לדחיה ליום 24/02/08 על מנת לאפשר לעיין בחומר הראיות ובקלטות ובקשתם נעתרה.

בנסיבות אלה ועל מנת שלא לפצל את הדיון בפרשיה כולה בין מספר שופטים, מורה אני על דחיית הדיון בבקשה זו ליום 26/02/08 שעה 11:30 בפני שופט תורן, זאת נוכח הודעת ב"כ [העותר] כי לא יוכל להתייצב לדיון ביום

24/02/08 בשל התחייבויות קודמות.

[העותר] יובא באמצעות ליווי/שב"ס.

7.

בהמשך להחלטת כבוד השופט נויטל מיום 11/02/08 בערר (ב"ש 90382/08), יעמוד [העותר] לבדיקה רפואית בבית המעצר לצורך קבלת טיפול רפואי, ככל שזה נדרש, לרבות בעקירת ציפורן.

בסוף ההחלטה הוסף בכתב יד סעיף נוסף שלידו הוספה חתימתו של בית המשפט ובו נקבע:

8.

אני מורה על מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת.

3.

על פי החלטה זו אכן התקיים דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים ביום 26.2.2008 בפני כבוד השופט י' לוי. עיקר טענת בא כוח העותר בראשית הדיון הייתה להיעדר ראיות לכאורה. יחד עם זאת לשאלת בית המשפט הסכים בא כוח העותר כי לא בחן את חומר הראיות המתייחס לחלק הכללי שבכתב האישום כאשר לטענת התביעה חלק מחומר הראיות נגד העותר מבוסס גם על חלק זה. על כן, הורה השופט לוי "על מנת לאפשר לסניגור לבחון את חומר הראיות, אני מורה על דחיית הדיון. הדיון נדחה ליום 11/3/2008 שעה 11:30. אני מורה על הארכת מעצר המשיב עד החלטה אחרת". לאחר החלטה זו העלה בא כוח העותר בפני בית המשפט טענות נוספות. ראשית, כי בניגוד להחלטות שיפוטיות העותר לא הופנה לקבלת טיפול רפואי ולאור מחדל זה יש לשחררו. שנית, כי עובדות כתב האישום אינן מהוות עבירה. שלישית, כי סעיף 8 להחלטת השופטת יעקובוביץ שהוסף בכתב יד "אינו חוקי" משהוא הוסף בהיעדר העותר ובא כוחו ולכן מעצר העותר אינו חוקי.

4.

בית המשפט דחה טענות נוספות אלו. באשר לטיפול הרפואי קבע בית המשפט כי הוא "רואה בחומרה אי קיום ההחלטות שניתנו על ידי המותבים השונים, ואם יתברר שכך היה ייתכן שיש מקום לנקוט בהליכים נגד הגורם האחראי. ייתכן בנסיבות מסוימות שהפרת תנאי מעצר תביא לשחרור [...] בנסיבות המקרה דנן, איני סבור שיש בהפרה הנטענת כדי לשלול חוקיות מעצר [העותר]". באשר לפגם הנטען שנפל בכתב האישום ביקשה התביעה לתקן את כתב האישום באמצעות הוספת נספח לכתב האישום ועל כן קבע בית המשפט כי "בשלב זה של הדיון, ובשים לב למהות העבירות המיוחסות [לעותר], לאופי התשתית הראייתית הלכאורית, סבורני שדי בכך כדי לרפא את הפגם ואף כדי לאפשר ראייה נכונה של היקף התיק". באשר לטענה כי המעצר אינו חוקי נוכח הוספתו של סעיף 8 כאמור קבע בית המשפט כי "ההחלטה הוספה עוד בטרם קם בית המשפט מכסאו, בנוכחות [העותר] ולכל היותר המדובר בפגם טכני שאינו מוביל לבטלות החלטת המעצר. מעבר לנדרש, יוטעם, כי מבחינת תוכן ההחלטה עולה כי בית המשפט דחה את הבקשה לשחרר את [העותר], וממילא התכוון להורות על מעצרו".

5.

מפרוטוקול הדיון שנערך לפני השופט לוי עולה כי בא כוח המשיבה (התובע) אמר "שמצידי יגיש בג"צ מחר" ומכאן העתירה שלפנינו. בעתירה שב וטען העותר כי סעיף 8 להחלטת השופטת יעקובוביץ הוסף שלא בנוכחות העותר ושלא בנוכחות בא כוחו ולכן מעצרו על פי החלטה זו אינו חוקי. כמו כן טען העותר כי החלטת השופטת יעקובוביץ והחלטת השופט לוי לדחות את מועדי הדיון ולעצור את העותר ללא עיון בחומר הראיות בקווים כלליים מהווים גם הם מעצר לא חוקי. לטענת העותר גם היעדר הדיון בטענה המקדמית בעניין הפגם שבכתב האישום מגבשים מעצר לא חוקי וממילא הוספת הנספח אינה מהווה ריפוי של הפגם. בכל הנוגע לטיפול הרפואי שב וטען העותר כי לא קויימו ההחלטות שהורו להביא את העותר בפני רופא וכי די בכך כדי לקבוע ש"המעצר הופך לבלתי חוקי".

6.

דין העתירה להדחות על הסף. כפי שכבר נרמז העתירה מכוונת למעשה נגד החלטותיו השונות של בית משפט השלום שנגעו למעצרו של העותר ובפרט ההחלטה מיום 26.2.2008 בה נדחו טענותיו השונות של העותר. ואולם, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בענייני מעצרים. טענותיו של העותר הן טענות "ערעוריות" וקיים לו סעד חלופי של הגשת ערר לבית המשפט המחוזי על החלטות בית משפט השלום (ראו סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996). למותר לציין כי ככל שהעותר טוען כי הוא נזקק לטיפול רפואי הרי שגם בעניין יוכל לפנות לערכאות הדנות במעצר.

7.

העתירה נדחית אפוא על הסף. אין צו להוצאות.