פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 1998/97 עומר מוסא נ. המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרים עתרו לצו נגד המשיבים להפסקת הכשרת קרקע והשגת גבול באדמותיהם. בית המשפט דחה את העתירה משני טעמים: שיהוי רב בהגשתה לאחר הכרזת הקרקע כקרקע מדינה, והיעדר הוכחה לזכות של העותרים בקרקע הנדונה.

העובדות

העותרים ביקשו להורות למשיבים להפסיק פעילות להכשרת קרקע ולהשיג את גבולם באדמותיהם. הקרקע הוכרזה כקרקע מדינה בשנים 1980 ו-1991. ערעור שהגישו חלק מהעותרים נמחק, ומאז לא נקטו העותרים צעדים נוספים, ובינתיים חלו שינויים בשטח.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם השיהוי בהגשת העתירה מצדיק את דחייתה
  2. 2.האם העותרים הצביעו על זכות בקרקע הנדונה

הלכות

  1. 1

    השיהוי בהגשת העתירה, לאחר הכרזת הקרקע כקרקע מדינה לפני שנים רבות ומחדל העותרים מאז, מצדיק את דחיית העתירה

    ״הקרקע הוכרזה כקרקע מדינה כבר ב1980- והשניה ב1991-״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    העותרים לא הצביעו על כל זכות בקרקע, ולכן אין בסיס לעתירה

    ״העותרים לא הצביעו על כל זכות בקרקע״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שיהוי
  • קרקע מדינה
  • הכשרת קרקע
  • השגת גבול
  • קושאנים
  • זכות בקרקע
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"צ 97 /

1998

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד

השופט י' קדמי

כבוד

השופטת ד' דורנר

העותרים

:

1.

עומר מוחמד חסן מוסא

2.

דאוד עלי יוסוף מוסא

3.

חליל מוחמד עבד רבאיעה

4.

נעמה מוחמד אבו-צוי

5.

עבד אלקאדר מחמוד עבד אלקאדר סעד

נגד

המשיבים

:

1.

המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית

2.

הזיית - עמותה לשיכון רווחה ודת

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה:

כ"ג

בניסן התשנ"ז

(

30.04.97

)

בשם

העותרים

:

עו"ד לינדה ברייר

בשם

המשיב

1: עו"ד

יהודה שפר

בשם

המשיבה 2: עו"ד ענר ברגר

פסק-דין

העותרים מבקשים כי נורה למשיבים להפסיק את הפעילות להכשרת הקרקע, תוך השגת גבולם של העותרים באדמותיהם. דין העתירה להידחות, וזאת משני טעמים: ראשית , השיהוי בהגשתה. הקרקע הוכרזה כקרקע מדינה כבר ב1980- (והשניה ב1991-). ערעור שהגישו חלק מהעותרים נמחק. מאז לא עשו העותרים דבר, תוך שבינתיים חלו שינויים בשטח; שנית , העותרים לא הצביעו על כל זכות בקרקע. הקושאנים שבידיהם אינם מציינים גבולותיהם, והם מתייחסים - לטענת המשיבים - לקרקע מעובדת שאינה כלולה בקרקע נשוא העתירה.

העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ג בניסן התשנ"ז (30.4.97), בפני באי

כוח הצדדים.

ה נ ש י א ש

ו פ ט ש ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97019980.

A05

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 5614/97לינדה ברייר נ. המפקד הצבאי לאזור הגדה המערביתפסק-דין

הלכות

  1. 1השיהוי בהגשת העתירה, לאחר הכרזת הקרקע כקרקע מדינה לפני שנים רבות ומחדל העותרים מאז, מצדיק את דחיית העתירה
  2. 2העותרים לא הצביעו על כל זכות בקרקע, ולכן אין בסיס לעתירה