החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2016/09 חליל מוחמד אבו חומוס נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: התקבל
משפט מנהלי · הוצאות בעתירה שנמחקה לאחר קבלת הסעדהחלטה בעניין הוצאות בעתירה מנהלית (בג"ץ) שנמחקה לאחר שהתייתרה

העתירה למתן מעמד בישראל נמחקה לאחר שהמשיב אישר היתר שהייה מטעם הומניטרי מיוחד. בית המשפט חייב את המשיבים בהוצאות משום שפניות קודמות של העותרים לא נענו זמן רב והעתירה זירזה את הטיפול. שכר הטרחה נקבע על 5,000 ₪ עם הפרשי ריבית והצמדה, בשל פשטות העתירה והמהירות שבה ניתן הסעד.

העובדות

העותרים עתרו למתן מעמד בישראל לעותרת 2. לאחר הגשת העתירה אישר משיב 1 היתר שהייה מטעם הומניטרי מיוחד, והעתירה נמחקה. נותר לדון בהוצאות, והמשיבים השאירו זאת לשיקול דעת בית המשפט.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את המשיבים בהוצאות העותרים לאחר שהעתירה נמחקה בשל קבלת הסעד המבוקש
  2. 2.מהו שיעור ההוצאות הראוי

הלכות

  1. 1

    משלא נסתרה הטענה שהעותרים פנו לרשות זמן רב לפני העתירה ולא קיבלו מענה, ושהגשת העתירה גרמה לזירוז הטיפול ולמתן הסעד, התקיימו התנאים לחיוב המשיבים בהוצאות.

    ״כן לא נסתרה הטענה כי הגשת העתירה היא שהובילה לקבלת הסעד וגרמה לזירוז הטיפול בעניינם של העותרים.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    שיעור ההוצאות נקבע לפי מהות העתירה, מהירות מתן הסעד ללא דיון או כתבי בי דין נוספים, וקלות העתירה.

    ״יש לקחת בחשבון גם את העובדה שמדובר בעתירה שאינה מורכבת, כך שמידת הטורח הכרוכה בהכנתה אינה גדולה במיוחד.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעמד בישראל
  • היתר שהייה בישראל מטעם הומניטרי מיוחד
  • התייתרה העתירה
  • מחיקתה
  • הוצאות
  • שכר טרחת עורך דין
  • הפרשי ריבית והצמדה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

2016/09 - י"ד

בפני:

כבוד הרשמת גאולה לוין

העותרים:

1. חליל מוחמד אבו חומוס

2. סעידה אבו חומוס

3. מוחמד אבו חומוס

4. אחמד אבו חומוס

5. ג'נא אבו חומוס

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הפנים

2. הוועדה המקצועית המייעצת לשר הפנים

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

1.

בעתירה שבכותרת, שהוגשה ביום 4.3.2009, עתרו העותרים למתן מעמד בישראל לעותרת 2. ביום 19.8.2009 הודיעו העותרים כי בחודש יולי 2009 התבשרו על כך שמשיב 1 אישר את הבקשה לקבלת היתר שהייה בישראל מטעם הומניטרי מיוחד עבור העותרת 2. בכך התקבל הסעד, התייתרה העתירה והעותרים ביקשו את מחיקתה, תוך חיוב המשיבים בהוצאות. בהחלטתי מיום 2.9.2009 נמחקה העתירה. נותר עניין ההוצאות, אותו השאירו המשיבים לשיקול דעת בית המשפט.

2.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, מצאתי מקום לקבל את הבקשה. בתגובת המשיבים לא נסתרה הטענה כי העותרים פנו למשיבה 2 זמן רב עובר להגשת העתירה, אך לא קיבלו מענה משך תקופה ארוכה. כן לא נסתרה הטענה כי הגשת העתירה היא שהובילה לקבלת הסעד וגרמה לזירוז הטיפול בעניינם של העותרים. בנסיבות אלו, ונוכח עמדת המשיבים, שוכנעתי כי נתקיימו התנאים לחיוב המשיב בהוצאות העותרים.

3.

אשר לשיעור ההוצאות, הרי שיש לקחת בחשבון את מהות העתירה, כמו גם את המהירות בה ניתן הסעד, בלא צורך בקיום דיון במעמד בעלי הדין או בהגשת כתבי בי דין נוספים מלבד כתב העתירה. יש לקחת בחשבון גם את העובדה שמדובר בעתירה שאינה מורכבת, כך שמידת הטורח הכרוכה בהכנתה אינה גדולה במיוחד. לאחר שנתתי דעתי לשיקולים אלה ולכלל נסיבות העניין, באתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את המשיבים לשלם לעותרים שכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 ₪. הסכום ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, י"ז בחשוון

תש"ע (4.11.2009).

גאולה לוין

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1משלא נסתרה הטענה שהעותרים פנו לרשות זמן רב לפני העתירה ולא קיבלו מענה, ושהגשת העתירה גרמה לזירוז הטיפול ולמתן הסעד, התקיימו התנאים לחיוב המשיבים בהוצאות.
  2. 2שיעור ההוצאות נקבע לפי מהות העתירה, מהירות מתן הסעד ללא דיון או כתבי בי דין נוספים, וקלות העתירה.