החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2019/17 אסף ישראל דהן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

חופש מידע · צו איסור פרסום לשידור תכנית טלוויזיהעתירה לבג"ץ נגד החלטת בית המשפט המחוזי שדחה בקשה לאיסור פרסום

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

העותרים הגישו עתירה לבג"ץ בדחיפות לבקשה לאיסור פרסום תכנית טלוויזיה העוסקת בכתב אישום נגד העותר 1, לאחר שבית המשפט המחוזי דחה בקשה דומה. בג"ץ קבע כי ההשגה על החלטת המחוזי אינה נעשית בעתירה לבג"ץ, וכי על פני הדברים אין עילה לאסור פרסום של עניין שאינו חסוי. העתירה נדחתה, תוך שמירת זכויות העותרים לנקוט בהליכים מתאימים לאחר השידור.

העובדות

העותרים הגישו עתירה בשעות הערב המאוחרות בבקשה לצו איסור פרסום לשידור תכנית טלוויזיה שתעלה לאוויר בשעה מוקדמת למחרת. בקשה קודמת לאיסור פרסום נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, וההחלטה לא צורפה לעתירה. העניין נוגע לכתב אישום שהוגש נגד העותר 1, והוא מכחיש את המיוחס לו; לא נטען כי כתב האישום חסוי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום למתן צו איסור פרסום לשידור תכנית בערוץ 2 בנוגע לעניין כתב אישום שהוגש נגד העותר 1?
  2. 2.האם עתירה לבג"ץ היא הדרך הנכונה להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לאיסור פרסום?

הלכות

  1. 1

    עתירה לבג"ץ אינה הדרך להשגה על החלטת בית המשפט המחוזי, והעתירה נדחית גם לגופה מאחר שאינה מגלה עילה למתן הסעד המבוקש.

    ״הדרך להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי איננה בהגשת עתירה לבג"ץ, אך לא רק מן הטעם הזה נדחית העתירה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    על פני הדברים אין הצדקה לאסור פרסום של עניין נושא כתב אישום שאינו חסוי.

    ״ממילא, על פני הדברים אין הצדקה לאסור את דבר פרסומו של העניין נושא כתב האישום בתכנית״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • איסור פרסום
  • כתב אישום
  • עתירה לבג"ץ
  • בית המשפט המחוזי
  • שידור
  • עילה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בג"ץ

2019/17

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

העותרים:

1.

אסף ישראל דהן

2. מוניקה דהן

3. דוד תדמור

4. מעין מרים דהן

5. יוחאי עמנואל דהן

6. פלוני

7. פלוני

8. פלוני

נ ג ד

המשיבות:

1.

מדינת ישראל

2. ערוץ 2

עתירה דחופה למתן צו איסור פרסום לשידור תכנית בערוץ 2

בשם העותרים:

עו"ד יעקב ארדיטי לנדמן

החלטה

בשעה 20:40 קיבלתי במייל את העתירה ובה בקשה למתן צו איסור פרסום לשידור תכנית בשעה 21:00 בערוץ 2. בעתירה נכתב כי בקשה לאיסור פרסום הוגשה בבהילות לבית המשפט המחוזי, ונדחתה. החלטת בית המשפט המחוזי לא צורפה.

ניכר בעתירה כי נכתבה בתנאי לחץ והתרגשות, ומובן החשש מפני חשיפה פוגעת. ברם, רב הנסתר על הגלוי, ובדוחק הזמנים אין ניתן להבין דבר לאשורו (גם לא להעביר את העתירה למותב תלתא), באופן שיצדיק מניעת פרסום בתוך דקות אחדות. לכאורה, לפי האמור בעתירה, עניינו של השידור נוגע לכתב אישום שהוגש לבית המשפט נגד העותר 1. העותר 1 מכחיש את המיוחס לו, אך לא נטען בעתירה שכתב האישום חסוי. ממילא, על פני הדברים אין הצדקה לאסור את דבר פרסומו של העניין נושא כתב האישום בתכנית בערוץ 2.

הדרך להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי איננה בהגשת עתירה לבג"ץ, אך לא רק מן הטעם הזה נדחית העתירה, אלא משום שעל פניה, אינה מגלה עילה למתן הסעד המבוקש. כאמור, כנראה דוחק הזמנים עמד בעוכרי ב"כ העותרים, אך אין בכך כדי לשנות את התוצאה.

אין צריך לומר ששמורות לעותרים זכויותיהם לנקוט בהליכים המתאימים לאחר שידור התכנית, ככל שתהא להם עילה לנקוט בהליך כזה או אחר.

העתירה נדחית.

ניתנה ביום, ד' באדר

התשע"ז (2.3.2017).

הוקלדה ביום ח' באדר

התשע"ז (6.3.2017).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עתירה לבג"ץ אינה הדרך להשגה על החלטת בית המשפט המחוזי, והעתירה נדחית גם לגופה מאחר שאינה מגלה עילה למתן הסעד המבוקש.
  2. 2על פני הדברים אין הצדקה לאסור פרסום של עניין נושא כתב אישום שאינו חסוי.