פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2031/02 כנפו יוחאי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

משפט חוקתי · עתירה לביטול הפעלת מאסר על-תנאיבג"ץ - עתירה נגד החלטה לגבי הפעלת מאסר על-תנאי לאחר פסק דין של בית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה עתירה שביקשה לבטל הפעלת מאסר על-תנאי בטענה שבית המשפט העליון קבע כי הפעלתו הייתה שגויה. בג"ץ קבע כי בית המשפט העליון לא קבע דבר כזה, וכי ככלל אין בג"ץ יושב לביקורת על פסקי דין של בית המשפט העליון.

העובדות

העותר הורשע בעבירות ניסיון לאונס ואיומים ונדון ל-6 שנות מאסר, ובנוסף הופעל מאסר על-תנאי של 3 שנים במצטבר. ערעורו לבית המשפט העליון נדחה. העותר עתר לבג"ץ וטען כי בית המשפט העליון קבע שהמחוזי טעה בהפעלת המאסר על-תנאי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בג"ץ בפסק דינו של בית המשפט העליון בטענה שבית המשפט המחוזי טעה בהפעלת המאסר על-תנאי?

הלכות

  1. 1

    בג"ץ אינו יושב לביקורת על פסקי דין של בית המשפט העליון, ולכן אין מקום להתערבות בפסק הדין.

    ״ממילא לא היה מקום להתערבותנו בפסק הדין שנתן בית המשפט העליון, הואיל ובג"ץ, ככלל, אינו יושב לביקורת על פסקי דין של בית המשפט העליון.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בית המשפט העליון לא קבע שבית המשפט המחוזי טעה בהפעלת המאסר על-תנאי, ולכן הטענה אינה נסמכת על פסק הדין.

    ״בית המשפט העליון לא קבע כי בית המשפט המחוזי טעה לעת שהפעיל את המאסר על-תנאי, וטענתו של העותר אין לה על מה שתסמוך.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מאסר על-תנאי
  • עתירה
  • בג"ץ
  • פסק דין
  • ניסיון לאונס
  • איומים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

2031/02

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופטת מ' נאור

העותר

:

יוחאי כנפו

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

פסק-דין

בזמנו עמד העותר לדין והורשע בעבירות ניסיון לאונס ואיומים והוטלו עליו 6 שנות מאסר. כן הופעל במצטבר עונש מאסר של 3 שנים שהיה תלוי ועומד נגדו (ת"פ 4104/98 מחוזי, תל אביב-יפו). העותר ערער על הרשעתו בדין ועל חומרת העונש וערעורו נדחה: ע"פ 2258/99; פסק-דין שמיום 21.12.2000.

עתירת העותר עתה היא כי נורה על ביטול הפעלתו של המאסר על-תנאי, וטענתו היא כי בית המשפט העליון קבע בפסק דינו שבית המשפט המחוזי טעה לעת שהפעיל את המאסר על-תנאי.

קראנו את פסק דינו של בית המשפט העליון ולא מצאנו יסוד לעתירה. בית המשפט העליון לא קבע כי בית המשפט המחוזי טעה לעת שהפעיל את המאסר על-תנאי, וטענתו של העותר אין לה על מה שתסמוך. כל הדברים שאמרנו, למעלה מן הצורך אמרנו ולהפיס דעתו של העותר. ממילא לא היה מקום להתערבותנו בפסק הדין שנתן בית המשפט העליון, הואיל ובג"ץ, ככלל, אינו יושב לביקורת על פסקי דין של בית המשפט העליון.

העתירה נדחית.

היום, כ"ב באדר תשס"ב (6.3.2002).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת

_________________

העתק מתאים למקור

02020310. G01

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il

לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1בג"ץ אינו יושב לביקורת על פסקי דין של בית המשפט העליון, ולכן אין מקום להתערבות בפסק הדין.
  2. 2בית המשפט העליון לא קבע שבית המשפט המחוזי טעה בהפעלת המאסר על-תנאי, ולכן הטענה אינה נסמכת על פסק הדין.