בג"ץ 2045/16 פרופ' אילון ועדיה נ. שר החינוך

1.

לאחר שעיינתי עיין היטב במסמכים שבתיק, כמו גם בפרוטוקולים של הדיונים אשר התקיימו ביום 21.3.2016 וביום 28.9.2016, החלטתי להיעתר לבקשה ולחייב את המשיבים 5-1 (להלן: המשיבים ) בהוצאות לטובת העותרים.

2.

בית משפט זה לא הכריע לגופו של עניין בטענות המשפטיות אשר הועלו על ידי הצדדים השונים, וברי כי אין מקום לעשות כן עתה במסגרת הדיונית של בקשה לפסיקת הוצאות. יחד עם זאת, בחינת הדברים מעלה כי הגשת העתירה הובילה, הלכה למעשה , ל קבלה

חלקית של הסעדים אשר התבקשו בכל אחד משני ראשיה של העתירה, כדלקמן:

א.

באשר לסעד הראשון: בתשובה לפניית העותרים אשר ניתנה ביום 10.3.2017, יום אחד בלבד לפני הגשת העתירה, הובהר ש"...אין מניעה כי המל"ג תמשיך את פעילותה בהרכבה הנוכחי" (סעיף 21 לנספח ט' לעתירה). זאת, ללא שצוין כי יש בכוונת המשיבים להגביל באופן כזה או אחר את הסוגיות אשר יידונו על ידי המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) עד אשר ימונו חברים נוספים. אמירה שכזו - בדבר ריסון עצמי בו נוהגים המשיבים בכל הנוגע לסוגיות אשר יועלו לפני המל"ג בתקופת הביניים - נזכרה לראשונה רק לאחר הגשת העתירה , במסגרת תגובת המשיבים מיום 13.3.2017 לבקשה למתן צו ביניים.

זאת ועוד: בסופו של יום ובעקבות המלצתו המפורשת של בית משפט זה (כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 21.3.2016 ומן ההחלטה שניתנה בעקבותיו), הגיעו הצדדים להסכמות לגבי "קריטריונים לריסון עצמי בקביעת סדר היום של המל"ג וועדות המשנה". עיון במסמך ההסכמות מעלה כי נושאים שונים אשר היו צפויים להידון בישיבות המל"ג הבאות, הורדו מסדר היום בעקבות ההסכמות אשר הושגו (למשל סעיפים 3, 6 למסמך הקריטריונים).

יוצא אפוא, כי העתירה השיגה את יעדה באופן חלקי במובן זה שלמצער חלק מהנושאים שאמורים היו להידון בתקופת הביניים, לא נדונו בסופו של יום; ותחת זאת נדונו "...רק נושאים שוטפים שאינם כוללים מחלוקות עקרוניות או נושאים מערכתיים שיש דחיפות או חשיבות מיוחדת להביאם בעת הנוכחית" (סעיף 1 למסמך הקריטריונים). עוד אוסיף, כי נוכח המגבלות עליהן הוסכם ביחס לתקופת הביניים, ובשים לב גם לאמור בפרוטוקול הדיון מיום 21.3.2016 - דומני כי יש יסוד סביר להניח שהגשת העתירה אף החישה את מינויים של חברי המל"ג החסרים.

ב.

באשר לסעד השני : עמדת המשיבים, כפי שהוצגה בכתבי בי הדין מטעמם, הייתה שיש לדחות את דרישת העותרים לקביעת נוהל למינוי חברי המל"ג. בדיון אשר התקיים ביום 28.9.2016 המליץ בית המשפט למשיבים לשקול "...להעלות בכתובים את הנהלים הקיימים והראויים בכל הקשור לעניינים נשוא העתירה". המשיבים קיבלו את המלצת בית המשפט, מה שהביא בסופו של עניין לפרסומו של "נוהל למינוי חברי המועצה להשכלה גבוהה". גם אם אקבל את עמדת המשיבים לפיה הנוהל שפורסם אינו עומד באופן מלא בדרישות אשר הועלו על ידי העותרים (וראו גם את האמור בסעיף 5 לבקשת העותרים מיום 25.7.2017), הרי שעצם פרסומו של הנוהל מהווה קבלה, ולוּ חלקית, של הסעד אשר התבקש על ידי העותרים בעניין זה.

3.

על רקע האמור לעיל, ומשהבאתי בחשבון את מכלול נסיבות העניין - ובהן מהות ההליך; היקפו; משך הזמן שהעתירה הייתה תלויה ועומדת; קיומם של שני דיונים על פה; העובדה שהסעדים אשר התבקשו התקבלו אך באופן חלקי, כמפורט לעיל; העובדה שהקריטריונים לריסון עצמי הושגו בהסכמה (להבדיל מקביעה שיפוטית של בית המשפט); והעובדה שהעותרים לא הניחו תשתית לעניין היקף ההוצאות שהוצאו בפועל - ראיתי לחייב את המשיבים 5-1 בהוצאות לטובת העותרים בסכום של 12,000 ש"ח.