בג"ץ 2046/99 ששי אלמליח נ. מדינת ישראל

נגד העורר הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום, המייחס לו שתי עבירות של חבלה בכוונה מחמירה אותן בצע בסמוך זו לאחר זו. בשני המקרים דקר העורר אחרים מספר דקירות, וגרם להם חבלות גופניות. בית המשפט המחוזי החליט לעצרו עד תום ההליכים. גם בקשה לשחררו במסגרת עיון חוזר נדחתה, ועל כך הוגש ערר זה.

המחלוקת האחת היא, בשאלה אם קיימת חלופה למעצרו של העורר.

מבלי להתעלם מחומרת מעשיו של העורר, נחה דעתי כי ניתן לשחררו בערובה בתנאים מתאימים. עיון בהחלטות בית המשפט המחוזי מלמד, שהוא לא שלל קיומה של חלופת מעצר. אך דעתו היתה, שרק אם יחזור העורר ליחידתו הצבאית וישהה בה תהיה זו חלופה הולמת. יוזכר בהקשר זה, שהעורר לא חזר אל יחידתו משך תקופה קצרה קודם המועד בו, כמיוחס לו, בצע את העבירות הנדונות.

נראה לי, שבעניין זה החמיר בית המשפט עם העורר. הנני סבור, שמעצר בית מלא, בצירוף התחייבויות ערבים מתאימים, כולל ערובה כספית, יכולים להשיג את מטרת המעצר. יש להוסיף לכך, שלעורר אין כל הרשעות קודמות.

הנני גם סבור, כי בית המשפט המחוזי ייחס משקל מופרז להעדרותו של העורר משירותו הצבאי, כעילה למעצרו במסגרת תיק זה.

סיכומם של דברים, הערר מתקבל, במובן זה שניתן לשחרר את העורר ממעצרו בתנאים הבאים:

א.העורר ישהה בבית הוריו, ברחוב שבטי ישראל 35/5 בקרית חיים המזרחית, מבלי לצאת מפתח ביתו אלא על מנת להגיע לדיונים משפטיים בכתב האישום אשר הוגש נגדו.

ב.הוריו של העורר, הדסה ויעיש אלמליח, יהיו - כל פעם אחד מהם - עם העורר בדירתם, ולא ישאירו את העורר לבדו בדירה. כן ידווחו למשטרה על כל הפרה של תנאי מתנאי שחרורו של העורר בערבות.

הומצא תצהיר על ידי הורי העורר בנושאים אלה, אשר סומן על ידי מ1/.

ג.העורר ימציא ערבות בנקאית בסך 10,000 ש"ח להבטחת קיום תנאי שחרורו בערבות, כאמור בהחלטה זו.

ד.הוריו של העורר ימציאו ערבות בסך 20,000 ש"ח, כל אחד מהם, להבטחת קיום התחייבותם כאמור לעיל.

ה.העורר וההורים יאפשרו למשטרה לבצע ביקורת בביתם, ככל שיהיה דרוש לדעת המשטרה לברר את דבר קיום תנאים אלה.

ו.ניתן צו לעיכוב יציאת העורר מן הארץ. אם יש לעורר דרכון, יופקד הדרכון בידי המשטרה.

שחרורו של העורר ממעצרו לבית הוריו יבוצע עם קיום תנאים ג' ו-ד' לעיל.