החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2055/02שייח עבד אל קארים עבייד נ. שר הבטחון

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה

בית המשפט דחה בקשה נוספת להקדמת הדיון בעתירה נגד חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. למרות שהעותרים מוחזקים כעת מכוח החוק, נקבע כי שיהוי בהגשת הבקשה והעדר צו על תנאי, לצד חזקת החוקתיות של חוק ראשי, אינם מצדיקים הקדמת מועד הדיון. הדיון יתקיים במועדו ביום 11.9.02.

העובדות

העותרים תקפו בעתירה את חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002. בקשה קודמת להקדמת הדיון נדחתה משום שלא ניתן צו על תנאי, העותרים השתהו בהגשתה ולא היו מוחזקים מכוח החוק באותה עת. לאחר מכן הוחזקו המבקשים מכוח החוק, והדיון נותר נקבע ליום 11.9.02.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם שינוי נסיבות בהפעלת החוק כלפי העותרים מצדיק הקדמת הדיון בעתירה הנוגעת לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים?

הלכות

  1. 1

    עתירה נגד דבר חקיקה ראשי נהנית מחזקת חוקתיות, ומשלא ניתן צו על תנאי אין לקבוע בשלב זה כי החוק בעייתי וראוי לביקורת שיפוטית דחופה.

    ״המדובר בעתירה המופנית כנגד דבר חקיקה ראשי, אשר יצא מתחת ידיה של הכנסת, ונהנה מחזקת חוקתיות״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    שינוי נסיבות בהפעלת החוק כלפי העותרים, בשילוב שיהוי בהגשת הבקשה ואי-קיום צו על תנאי, אינו מצדיק הקדמת מועד הדיון.

    ״איני סבור כי בראיית מכלול נסיבות העניין, יש בשינוי זה כדי להצדיק היעתרות לבקשה שבפניי להקדמת מועד הדיון בעתירה״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • הקדמת דיון
  • עתירה
  • חזקת חוקתיות
  • צו על תנאי
  • שיהוי
  • לוחמים בלתי חוקיים
  • ביקורת שיפוטית
  • שינוי נסיבות

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בג"ץ 2055/02 - ד'

בפני:

כבוד הרשם עודד שחם

העותרים

:

1. שייח

עבד אל קארים עבייד

2. מוסטפה דיב מרעי דיראני

נגד

המשיבים

:

1. שר

הבטחון

2. ראש המטה הכללי של

צה"ל

3. יו"ר ועדת חוץ

וביטחון

בקשה להקדמת מועד דיון

החלטה

בפניי בקשה נוספת להקדמת הדיון בעתירה שבכותרת. בעתירה, תוקפים העותרים את חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002, וטוענים לבטלותו של חוק זה.

ביום 30.5.02 דחיתי בקשה קודמת להקדמת הדיון, משלושה טעמים. (א) בעתירה האמורה לא ניתן צו על תנאי, ואף לא הוצא צו בינים, ועל רקע זה לא היה בידי לקבוע כי טענות העותרים מבססות חשש לפגיעה המצדיקה להעתר למבוקש. (ב) העותרים לא ביקשו הקדמת דיון במסגרת העתירה, והבקשה הקודמת להקדמת הדיון הוגשה קרוב לשלושה חודשים לאחר הגשת העתירה. (ג) בשלב בו הוגשה הבקשה הקודמת, לא הוחזקו המבקשים מכוח החוק אותו הם מתקיפים בעתירתם, ומכך עלה כי לא נגרמה להם כל פגיעה בגינו.

עניין אחרון זה השתנה. עתה, מוחזקים המבקשים מכוחו של החוק החדש, ואין על כך חולק. השאלה היא, האם על רקע שינוי זה יש מקום לשינוי בהחלטה, ולהורות על הקדמת הדיון הקבוע עתה ליום 11.9.02. לאחר ששקלתי בדבר, נראה לי כי יש להשיב לשאלה זו בשלילה. אף כי העותרים טוענים כי ההשתהות בהגשת בקשתם הקודמת להקדמת הדיון נבעה משיהוי בקבלת תגובת המדינה לאותה בקשה, אין חולק כי גם אחרי קבלתה של תגובה זו השתהו העותרים שבועות אחדים בהגשת בקשתם, ולא ניתן לכך כל הסבר. זאת ועוד, המדובר בעתירה המופנית כנגד דבר חקיקה ראשי, אשר יצא מתחת ידיה של הכנסת, ונהנה מ"חזקת חוקתיות" (ראו בג"צ 4513/97 אבו ערער נ' יושב ראש הכנסת, דן תיכון , פ"ד נב(4) 26; ראו גם בג"צ 6055/95 צמח נ' שר הביטחון,

דינים עליון נו 981). משלא ניתן צו על תנאי בעתירה, אין בידי לקבוע, בשלב זה, כי החוק הינו אמנם, כטענת העותרים, חוק בעייתי אשר ראוי כי יעמוד לביקורת שיפוטית דחופה. גם לעניין זה לא חל כל שינוי מאז החלטתי הקודמת.

יוצא, כי שנים מן הטעמים העיקריים עליהם היתה מבוססת החלטתי הקודמת נותרו בעינם. אמנם, חל שינוי בנסיבות מאז החלטתי הקודמת, הנוגע להפעלת החוק בעניינם של העותרים. עם זאת, איני סבור כי בראיית מכלול נסיבות העניין, יש בשינוי זה כדי להצדיק היעתרות לבקשה שבפניי להקדמת מועד הדיון בעתירה.

מנימוקים אלה, החלטתי לדחות את הבקשה שבפניי. הדיון יתקיים במועד שהועד, הוא יום 11.9.02.

ניתנה היום,

ט"ו בתמוז תשס"ב (25/6/02).

עודד

שחם

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (12 מסמכים)

  • ע"א 993/19פלוני נ. מדינת ישראל - משרד הביטחוןפסק-דין
  • בג"ץ 4348/20מוחמד חשאש נ. ממשלת ישראלפסק-דין
  • בג"ץ 1311/20שחר בן מאיר עו"ד נ. הליכוד תנועה לאומית ליברליתפסק-דין
  • דנ"א 5698/11מדינת ישראל נ. מוסטפה דיב מרעי דיראניפסק-דין
  • בג"ץ 6887/13אפרים אפי קניאס נ. היועץ המשפטי לממשלהפסק-דין
  • בג"ץ 4569/12שאול ויסמן נ. נשיא בית המשפט העליון ,אשר גרוניספסק-דין
  • בג"ץ 10695/05קיבוץ משגב עם ו-62 ישובים נוספים נ. מועצת מקרקעי ישראלפסק-דין
  • בג"ץ 3429/11בוגרי התיכון הערבי האורתודוקסי בחיפה נ. שר האוצרפסק-דין
  • בג"ץ 6715/10מוריסיו חינה נ. מדינת ישראל, משרד הבטחון, אגף השיקוםפסק-דין
  • בג"ץ 6972/07עו"ד עקיבא לקסר נ. שר האוצרפסק-דין
  • בג"ץ 7190/05אריה לובל נ. ממשלת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 3660/03שייח עבד אל קארים עבייד נ. מדינת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1עתירה נגד דבר חקיקה ראשי נהנית מחזקת חוקתיות, ומשלא ניתן צו על תנאי אין לקבוע בשלב זה כי החוק בעייתי וראוי לביקורת שיפוטית דחופה.
  2. 2שינוי נסיבות בהפעלת החוק כלפי העותרים, בשילוב שיהוי בהגשת הבקשה ואי-קיום צו על תנאי, אינו מצדיק הקדמת מועד הדיון.