החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2079/02 מגדלה נזמיה חסן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · סיוע לשהייה שלא כדין - ענישהבקשת רשות ערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי בערעור על גזר דין של בית משפט השלום

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

המבקשת הורשעה בסיוע לשהייה שלא כדין של תושב האזור והושתו עליה ארבעה חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסר על תנאי במצטבר, וערעורה נדחה. בקשת רשות הערעור על גזר הדין נדחתה, שכן לא נמצאו נסיבות המצדיקות מתן רשות לערכאה שלישית לדון בגובה העונש. העונש נמצא הולם את הנסיבות לאור הרשעותיה הקודמות.

העובדות

המבקשת הורשעה על פי הודאתה בבית משפט השלום בעבירה של סיוע לכניסה לישראל ו/או לשהייה שלא כדין, לאחר שנמצאה נוהגת ברכב כשהיא מסיעה תושב האזור היודעת כי שוהה שלא כדין. בית המשפט דן אותה למאסר בפועל של ארבעה חודשים והפעיל מאסר על תנאי במצטבר, בשל עבירות קודמות דומות. ערעורה לבית המשפט המחוזי נדחה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתיר ערעור על חומרת העונש שהוטל על המבקשת בעבירת סיוע לשהייה שלא כדין?

הלכות

  1. 1

    בערכאת ערעור שנייה לא יינתנה רשות ערעור לשם בחינה מחודשת של גובה העונש, אלא בנסיבות מיוחדות.

    ״על פי הכללים המקובלים לעניין מתן רשות ערעור לערכאת ערעור שניה, נסיבות המקרה אינן מצדיקות מתן רשות ערעור על מנת שערכאה נוספת תדון בשאלת גובה העונש.״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • גזר דין
  • תושב האזור
  • מאסר על תנאי
  • מאסר בפועל

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"פ

2079/02

בפני:

כבוד השופט ת' אור

המ

בקשת

:

מגדלה נזמיה חסן

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשת

רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק ע"פ 2125/02 שניתן

ביום 21.2.02 על ידי כבוד השופטים ש' ברלינר, י' דר ור' שפירא

בשם

המבקשת: בעצמה

בשם

המשיבה: עו"ד שרית טובבין

החלטה

1.המבקשת הורשעה על פי הודאתה בבית משפט השלום, בעבירה של סיוע לכניסה לישראל ו/או לשהייה שלא כדין - עבירה על סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב1952- וסעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז1977-. המבקשת הואשמה בכך שנמצאה נוהגת ברכב טרנזיט, כשהיא מסיעה תושב האזור, ביודעין שהוא שוהה בישראל שלא כדין.

בהתחשב בעבירות קודמות דומות של המבקשת, דן אותה בית המשפט למאסר בפועל של ארבעה חודשי מאסר וכן הפעיל במצטבר מאסר על תנאי לתקופה של שלושה חודשים. בנוסף, הוטל עליה מאסר על תנאי לתקופה של שמונה חודשים בתנאים אותם קבע. ערעור שהוגש על ידי המבקשת לבית המשפט המחוזי נדחה, ועל כך הוגשה בקשה זו לרשות ערעור, כשהיא מכוונת כנגד גזר הדין בלבד.

שתי הערכאות הקודמות לא התעלמו מן הנסיבות האישיות שהועלו על ידי המבקשת. עם זאת, נוכח הרשעותיה הקודמות, הגיעו למסקנה בדבר העונש שהוטל עליה. על פי הכללים המקובלים לעניין מתן רשות ערעור לערכאת ערעור שניה, נסיבות המקרה אינן מצדיקות מתן רשות ערעור על מנת שערכאה נוספת תדון בשאלת גובה העונש. מה גם, שעל פניו נראה העונש שהוטל כהולם את הנסיבות.

ניתנה היום, יד' בניסן תשס"ב

(27.3.2002).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • רעפ 2079/02
  • עפ 2125/02

הלכות

  1. 1בערכאת ערעור שנייה לא יינתנה רשות ערעור לשם בחינה מחודשת של גובה העונש, אלא בנסיבות מיוחדות.