בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 208/00
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' א' לוי
העותר:
דוד ששון
נ
ג
ד
המשיבים:
1.בית-הדין הרבני האזורי בירושלים
2.בית-הדין הרבני הגדול
3. עופרה ששון
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד יורם אבירם
בשם המשיבים 1-2:
עו"ד שמעון יעקבי
פסק-דין
השופטת ד' דורנר:
עניינה של העתירה שבפנינו בטענות כנגד סדרי-הדין בבית-הדין הרבני האזורי בירושלים (להלן: בית-הדין), אשר דחה את תביעת העותר לגירושין. עיקר בטענות העותר הוא, כי בית-הדין נתן את פסק-דינו בטרם נשמעו סיכומיו בפניו, ואף בטרם ניתנה לו הזדמנות להפנות שאלות לאשתו, היא המשיבה 3. בדיון מיום 10.4.02, הסכים העותר, בהמלצתנו, לחזור לנשיא בית-הדין הרבני הגדול, בבקשה כי הלה יורה על השלמת ההליכים. בהודעתו מיום 3.6.03, מלין העותר כנגד אי-קביעת דיון להשלמת ההליכים, וכנגד המותב שצפוי לשבת בדיון זה. אלא שמתגובתו של עורך-הדין שמעון יעקבי, בא-כוחם של המשיבים 1-2, להודעה זו, עולה, כי אכן התקבלה בקשת העותר להשלמת הליכים, כי בהתאם להחלטת נשיא בית-הדין הרבני הגדול הועברו תיקי הצדדים לדיון בפני הרכב אחר, וכי כבר התקיימו מספר דיונים, בפני הרכב זה.
משהתקבלה בקשת העותר להשלמת ההליכים, נחה דעתנו, איפוא, כי העותר בא על סיפוקו, וכי העתירה מיצתה את העצמה. אך ברי הוא, כי טענותיו של העותר בעניין קביעת דיון להשלמת ההליכים, ובעניין המותב שאמור לשבת בדיון זה – הגם שהן נענו, כעולה מתגובת עורך-הדין יעקבי – אינן נוגעות לענייננו.
העתירה נדחית.
בנסיבות אלה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ד בשבט תשס"ד (16.2.04).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ת ש ו פ ט