בג"ץ 2087/97 מודום יעוץ והכוונה בע"מ נ. המועצה להשכלה גבוהה

שלש הן השאלות שהעותרים עוררו לפנינו ואשר שימשו נשוא למתן הצו על תנאי: האחת: דרישת המשיבה כי 50% מכח ההוראה במוסדם של המבקשים בארץ תאוייש על ידי מורי מוסד האם; השניה - הוספת דרישה נוספת על הדרישות שמוסד האם הציג כדי להפעיל תכניות השלמה לתואר הראשון, לבעלי לימודים על תיכוניים קודמים, במתכונת המקובלת אצל מוסד האם; והשלישית - הוראת המעבר שבגדרה חייבים העותרים כתנאי למתן אישור ההפעלה, שטענת המבקשת אינה סבירה בנסיבות הענין.

נחה דעתנו שאין עילה מספקת להתערב בשיקול דעתה של המשיבה (והוא - על יסוד ההנחה המוסכמת בין בעלי הדין, לצורך עתירה בלבד, שיש לראות במשיבה גוף ציבורי הממלא תפקיד לפי דין).

בעיקרון השאלה היא של שיקול דעת, וחרף טענות העותרת איננו סבורים שהצגת דרישות הסף על ידי המשיבה הן מעבר למידה הראוייה, לשם קיום תכלית ראויה.

שקלנו גם את הוראת המעבר, לאור טענת העותרת שהיא לא תותיר לה זמן מספיק להתארגן. המקרה שלפנינו בענין זה הוא מקרה גבול, אך לאחר ששקלנו בדבר, ולאור מועדו של הנספח "ו" לעתירה (ביחד עם האמור בנספח "ג") הגענו לכלל מסקנה שלא להתערב אף בענין זה.

נוכח השהיית הטיפול בעניינן של העותרות לא ראינו לעשות צו להוצאות.

אנו מבטלים את הצו על תנאי ודוחים את העתירה.