פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
2102/18
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט ג' קרא
כבוד השופטת י' וילנר
העותרים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים
2. בית הדין האזורי ירושלים
3. מועצת הרבנות הראשית
4. משרד הפנים-רשות האוכלוסין וההגירה
5. כנסת ישראל
6. היועמ"ש לממשלה
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
י"א באלול התשע"ט
(11.09.2019)
בשם העותרים:
עו"ד בתיה כהנא דרור; עו"ד
ספיר כהנא
בשם המשיבים 2-1:
עו"ד רפי רכס
בשם המשיבים 4,3 ו-6:
עו"ד רועי-אביחי שויקה
בשם המשיבה 5:
עו"ד אביטל סומפולינסקי;
עו"ד ניצן פליטמן
פסק-דין
השופט נ' הנדל:
1.מונחת לפנינו עתירה המופנית כנגד פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול בירושלים, בו נפסק כי אין להכיר בנישואין הפרטיים של עותרים 1 ו-2. נקבע כי מדובר בספק קידושין, ולכן הזוג יהיה רשאי להסדיר את הנישואין באמצעות הרבנות המקומית.
2.הביקורת השיפוטית של ערכאת הערעור, ואף של בית המשפט הגבוה לצדק, תלויה בנסיבות המקרה ובהנמקת ההכרעה השיפוטית מושא הדיון – ואצלנו פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול. בתיק זה בית הדין הרבני הדגיש כי סידור החופה והקידושין נעשה על ידי אדם שאינו מוסמך לרבנות. בנוסף, התעוררו "ספקות רציניים" האם טקס הנישואין, כפי שבוצע, הוא בעל תוקף. אשר לסוגיות נוספות שמעלה העתירה, חלקן נכבדות, צוין כי בית הדין הרבני הגדול לא נדרש להן במקרה הפרטני.
במסגרת הליך זה, נאמר כי בית הדין הרבני הגדול לא חרג מסמכותו, ובחן את העניין לגופם של דברים, כמוסבר בפסקה הקודמת. המסקנה היא כי לא קמה כל עילה להתערבות של בית משפט זה במסקנת בית הדין הרבני, כפי שנימקהּ.
3.העתירה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתן
היום, ח' בתשרי התש"ף (7.10.2019).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת