בג"ץ 2106/07 חי בנימיני ועוד 44 אח' נ. שר החקלאות

העותרים מבקשים כי נורה למשיב – שר החקלאות – לנמק מדוע לא יורה על תשלום פיצוי מלא לעותרים, אשר נאלצו עקב המצב החוקי, כפי שפורש בפסק דינו של בית משפט זה והחלטת הממשלה בעקבותיה, לחסל את ענף גידול האווזים.

ממשלת ישראל שקלה את טענות העותרים, ונתנה דעתה לבעיית הפגיעה בפרנסתם של העותרים כתוצאה מהחלטתה. בהתאם לגישתה ניתנה החלטת ממשלה ביולי 2006, ולפיה היה על הממשלה להעמיד תקציב בסכום כולל של 22 מיליון ₪ כדי ליתן סיוע כולל לעוסקים בענף האווזים ובענף המולרדים שנפגעו מההחלטה על סגירת הענף. החלטת הממשלה כללה החלטה על הקמת צוות בינמשרדי שיוכל לקבוע אמות מידה לקביעת הסיוע הפרטני שינתן לכל מי שעסקו בענף, וכן כללים לאופן העברת הסיוע. גישתה של הממשלה היתה כי מדובר בתשלום לפנים משורת הדין, אך מתוך הכרה בצורך לסייע למגדלים למצוא מקור פרנסה חלופי ובעקבותיה אכן הוקצו כבר סכומים לדמי ההסתגלות ומענקי השקעה.

העותרים טוענים שבסיס התשלום צריך להיות פיצויים ולא סיוע עקב הפגיעה בזכויותיהם החוקתיות, ובפרנסתם באופן שלטענתם אינו ניתן לשיקום בדרך עליה החליטה הממשלה.

נתגלעה, אפוא, מחלוקת ביחס לעצם החבות, לבסיס החבות אם קיימת, ולגובה הסכומים אשר אם ייקבע כי יש חבות, משקפים את הנזק והפיצוי הראוי. לכל אלה המסלול המשפטי המתאים לבירור הטענות קיים בסעד חלופי לתביעה אזרחית בפני בית משפט מוסמך. לעניין זה פתוחה בפני העותרים הדרך ובמסגרת זו גם יוכלו להוכיח את היקף הנזקים שהם טוענים להם. בית משפט זה אינו מתאים לבירור הטענות האמורות.

בא כוח העותרים, עו"ד מ' שחל, ביקש מאיתנו להמליץ לשר החקלאות ואולי לשרי ממשלה אחרים, כי יסכימו להתדיין עם העותרים ולשמוע אותם. על כך נשיב כי כיום מחייבת החלטת הממשלה את השרים. אין כמובן בכך כדי למנוע מהשרים או השר הסבורים שיש מקום לכך לנסות ולהעלות לדיון בממשלה את שינוי ההחלטה. עם זאת, לא מצאנו כל בסיס בדין להטיל על השרים או לחייבם לפתוח מחדש נושא שנידון בממשלה ולאחר שנתקבלו החלטות אופרטיביות שרובן כבר יושמו.

אשר על כן העתירה נדחית.