ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 2108/02
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
המערער : זועבי מונג'ד
נגד
המשיב ה : מדינת ישראל
ערעור פסלות שופט על החלטתו של בית משפט
השלום בתל-אביב-יפו בת.פ. 10350/00 מיום
28.2.2002, שניתנה על ידי כבוד השופטת
רחל גרינברג
תאריך הישיבה: י"ח באייר התשס"ב (30.4.2002)
בשם המערער: עו"ד וופא זועבי-פאהום
בשם המשיבה: עו"ד נסר אבו טהה
פסק-דין
באת כוח המערער מלינה על התנהגות בית המשפט, אשר יוצר אווירה קשה באולם, שיש בה כדי לפגוע בעבודת הסניגוריה. במיוחד מלינה הסניגורית על רישום חלקי של הפרוטוקול, על מניעת שאלות ועל יצירת תחושה של אי נוחות המשפיעה לרעה על יכולת הסניגוריה להגן על הנאשם, וממילא על מסכת העובדות שתוצג בפני בית המשפט.
כפי שכבר כתבתי מספר פעמים, הליך הפסילה אינו תחליף לעקיפה של חוסר האפשרות לבקש רשות ערעור על החלטות ביניים במשפט הפלילי. רק אם החלטות הביניים, בהצטברותן, מצביעות על אפשרות ממשית של משוא פנים כלפי הנאשם, יש בכך כדי לבסס עילת פסילה. הנטל מוטל על הטוען לפסילה. בנטל זה לא עמד המערער בערעור שלפני.
הערעור נדחה.
ניתן היום, י"ח באייר התשס"ב (30.4.2002).
ה
נ ש י א