החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2109/11 פלוני נ. ביה''ד הרבני הגדול

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה לפטור מאגרה בעתירה נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול שאישרה מכירת הבית המשותף לקונה חיצוני. נקבע כי לפטור מאגרה נדרשת, בנוסף להעדר יכולת כלכלית, הוכחה שההליך מגלה עילה. העתירה נמצאה חסרת עילה, שכן הטענות כבר נדחו בעתירה קודמת ולא צורפו צדדים הדרושים. העותרת נדרשה לשלם את האגרה בתוך 14 ימים.

העובדות

העתירה הופנתה נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול שאישרה מכירת דירת בני הזוג לקונה חיצוני במסגרת הליך כונס נכסים. עתירה קודמת של העותרת בנושא נדחתה על הסף. בעתירה דנן לא צורף הקונה החיצוני שכבר שילם את מרבית התמורה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפטור עותרת מתשלום אגרה בעתירה נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול לאשר מכירת הבית לקונה חיצוני?
  2. 2.האם לצורך פטור מאגרה די בהוכחת העדר יכולת כלכלית או שיש להוכיח גם שההליך מגלה עילה?

הלכות

  1. 1

    לצורך מתן פטור מתשלום אגרה אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית, ויש להוכיח בנוסף כי ההליך מגלה עילה.

    ״יובהר כי לצורך מתן פטור מתשלום אגרה, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית, ויש להוכיח בנוסף כי ההליך מגלה עילה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    עתירה שאינה מגלה עילה להתערבות בית המשפט, לאחר שהטענות נדונו כבר בעתירה קודמת שנדחתה על הסף ולא צורפו צדדים דרושים, אינה מזכה בפטור מאגרה.

    ״נוכח מכלול הטעמים שפורטו לעיל אני סבורה כי העתירה שבכותרת אינה מגלה עילה להתערבותו של בית-משפט זה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פטור מאגרה
  • עילה
  • העדר יכולת כלכלית
  • בית הדין הרבני הגדול
  • כונס נכסים
  • מכירת הבית
  • עתירה
  • צדדים דרושים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

2109/11 - א'

בפני:

כבוד הרשמת דנה כהן-לקח

העותר:

פלוני

נ ג ד

המשיבים:

1. ביה''ד

הרבני הגדול

2. פלוני

3. פלוני

בקשה לפטור מאגרה

החלטה

לפניי בקשה לפטור מאגרה בעתירה שבכותרת. העתירה מופנית כנגד החלטת בית-הדין הרבני הגדול מיום 1.3.2011 במסגרתה נעתר בית-הדין לבקשת כונס הנכסים ואישר מכירה לקונה חיצוני של הבית נשוא המחלוקת בין העותרת לבין המשיב 2, שהינם בני-זוג גרושים. בעתירתה מבקשת העותרת לעכב את מכירת הבית, להורות לבית-הדין הרבני לדון בזכויותיה הכספיות, וכן לאפשר לעותרת לממש את זכות הסירוב הראשונה לרכישת הבית.

המחלוקת בין בני-הזוג העסיקה פעמים רבות בעבר את הערכאות השיפוטיות, לרבות בית-משפט זה. לאחרונה, ביום 6.4.2011, נדחתה על הסף עתירה שהגישה העותרת כנגד שתי החלטות קודמות של בית-הדין הרבני הגדול, לפיהן מונה כונס הנכסים לשם מכירת הבית וניתן צו לביצוע הוראות שונות הקשורות לכך (בג"צ 2331/10). במסגרת פסק-הדין שניתן בבג"צ 2331/10 הנ"ל, התייחס בית-משפט זה (כב' השופטים גרוניס, מלצר והנדל) להתפתחויות שאירעו לאחר הגשת העתירה לפניו, לרבות להחלטת בית-הדין הרבני הגדול מיום 1.3.2011 -היא ההחלטה נשוא העתירה שבכותרת. מפסק-הדין עולה כי לאחר הגשת העתירה בבג"צ 2331/10 הנ"ל, הגישה העותרת בקשות שונות במסגרתן העלתה טענות רבות אודות פגמים שנפלו לשיטתה בהליך אישור ההסכם למכירת הבית על-ידי בית-הדין הרבני הגדול. בית-משפט זה בחן את טענות העותרת וראה לדחותן על הסף. בסיום פסק-הדין, נקבע מפי כב' השופט מלצר כלדלקמן:

"סיכומם של דברים : על אף ההבנה למצבה של העותרת, נראה כי כל הנוגעים בדבר עשו עד כה את כל המאמצים לבוא לקראתה פעמים רבות. מהמקובץ עולה כי העותרת מסרבת לקבל את המתווה שנקבע בערכאות המוסמכות שנדרשו לעניין ולפיו קודם ימומש בית המגורים ורק לאחר מכן תיערך ההתחשבנות. הנה כי כן, אף אם ניתן להבין את קשייה של העותרת לעבור בשלב זה לדירה חלופית – אין מנוס מקביעה כי המתווה שהניח בית הדין הגדול הוא הנכון והראוי בנסיבות העניין. יתר על כן נוכח ההתפתחויות שתוארו לעיל ואירעו לאחר הגשת העתירה, ובפרט העובדה שבית הדין הגדול אישר כבר את הסכם המכר, ניתן לומר כי בשלב זה סלולה הדרך לסיום המחלוקות בין בני הזוג בנושא חלוקת הרכוש, שכן כעת תוכל להתבצע ההתחשבנות הסופית ביניהם. אין אלא לקוות שבכך יסתיימו ההתדיינויות בין הצדדים.

... נוכח כל האמור לעיל ­– הנני מציע לחבריי לדחות את העתירה על הסף מחמת כך שאין היא מגלה על פניה כל עילה...".

(ההדגשה אינה במקור- ד.כ.ל)

מן האמור לעיל עולה כי במסגרת בג"צ 2331/10 הנ"ל העלתה העותרת טענותיה כנגד החלטת בית-הדין הרבני הגדול מיום 1.3.2011 לאישור הסכם המכר לקונה חיצוני. העתירה האמורה נדחתה על הסף בהעדר עילה. אוסיף כי העתירה שבכותרת הוגשה כנגד אישור הסכם המכר, בלא לצרף כצד לעתירה את הקונה החיצוני אשר כבר שילם את מרבית תמורת מכר הבית לקופת הכינוס. בהתחשב בכל אלה, צודקים המשיבים בטענתם לפיה העתירה שבכותרת אינה מגלה עילה להתערבותו של בית-משפט זה – הן מאחר שהעותרת כבר העלתה טענותיה כנגד החלטת בית-הדין הרבני הגדול מיום 1.3.2011 במסגרת עתירה קודמת אשר נדחתה על הסף; והן מאחר שלעתירה שבכותרת לא צורפו כל הצדדים הדרושים.

יובהר כי לצורך מתן פטור מתשלום אגרה, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית, ויש להוכיח בנוסף כי ההליך מגלה עילה (ראו: תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). נוכח מכלול הטעמים שפורטו לעיל אני סבורה כי העתירה שבכותרת אינה מגלה עילה להתערבותו של בית-משפט זה. המסקנה המתחייבת מכך היא כי אין מקום לפטור את העותרת מתשלום אגרה, וזאת אף אם אניח כי מצבה הכלכלי אינו בטוב כנטען על-ידה.

אשר על כן, הבקשה לפטור מאגרה נדחית. העותרת תשלם את האגרה תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא - יימחק ההליך באין אגרה ללא צורך בהתראה נוספת.

ניתנה היום, ח' בניסן תשע"א

(12.4.2011).

דנה כהן-לקח, שופטת

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1לצורך מתן פטור מתשלום אגרה אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית, ויש להוכיח בנוסף כי ההליך מגלה עילה.
  2. 2עתירה שאינה מגלה עילה להתערבות בית המשפט, לאחר שהטענות נדונו כבר בעתירה קודמת שנדחתה על הסף ולא צורפו צדדים דרושים, אינה מזכה בפטור מאגרה.