בג"ץ 2109/99 חיים אדלר נ. בנק המזרחי המאוחד בע''מ

1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בו נדחה ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום שניתנה בעניינו, במסגרת הליך לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א1981- (להלן: "חוק שיקים ללא כיסוי").

חשבון הבנק של המבקש הוגבל לאחר שהמשיב, הבנק, סירב לכבד סדרה של שיקים אותם משך המבקש. המבקש ערער לבית משפט השלום, וערעורו נדחה, למעט לעניין שיק אחד, אשר לגביו קיבל בית משפט השלום את טענות המבקש, ועל כן גרעו מרשימת השיקים שסורבו. המבקש ערער על החלטת בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי, וערעורו נדחה. כעת עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי. סברתי כי בשל התפתחויות שחלו ביחסים בין המבקש לבנק המשיב אין עוד צורך להכריע בבקשה - אך המבקש אינו סבור כך.

2.מקצת מטענות המבקש לא נטענו בפני הערכאות דלמטה, ועל כן אין להזדקק להן כעת, ומקצת מטענות המבקש נסבו על קביעות וממצאים עובדתיים אשר נקבעו בבית המשפט קמא, וגם לגביהן לא מצאתי מקום ליתן רשות לערער בדרגה שלישית. טענתו האחת של המבקש אליה מצאתי מקום להתייחס, היא הטענה, לפיה חל, לגבי אחד השיקים, סעיף 2א לחוק שיקים ללא כיסוי בשל שהשיק סורב, הן מחמת עיקול שהוטל על החשבון והן מחמת שלא היה כיסוי בחשבון. טענה זו אין לקבל. סעיף 2א הוסף לחוק בתיקון 2. אחת מהמטרות שעמדו ברקע התיקון, היא הצורך למנוע מבעל חשבון, שעוקל, למשוך שיקים באותו חשבון חרף ידיעתו, כי הבנק יסרב לכבדם בשל העיקול. ברם, כיוון שייתכנו מקרים, שבהם השיקים נמשכו עוד לפני מועד הטלת העיקול, לתקופה שלאחר הטלת העיקול, קבע המחוקק בסעיף 2א ששיק שסורב מחמת עיקול והוצג בתקופה של שישים ימים לאחר שהבנק קיבל את הודעת העיקול, לא יחשב כשיק מסורב (ראו דברי ההסבר לעניין תיקון מספר 2 הנ"ל בה"ח 2060, י"ב בתמוז התשנ"א, בע' 240; וכן ראו יצחק עמית, "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א1981-" הפרקליט

מד, 449, 464). מקום בו המדובר הוא בשיק שסורב הן מחמת עיקול שהוטל והן מחמת העובדה שלשיק לא היה כיסוי, ההגיון האמור אינו מתקיים, והוראת סעיף 2א אינה חלה. המבחן לתחולת הוראת סעיף 2א, על משיכת שיק כאמור, מושתת על המענה לשאלה הבאה: בהנחה שהעיקול לא היה בא לעולם האם היה הבנק מסרב את השיק. תשובה שלילית תביא למסקנה כי השיק נופל תחת תחולת סעיף 2א הנ"ל (ראו מאמרו הנ"ל של יצחק עמית, בע' 464 - 465). אין הדבר כך כאן.

3.אשר על כן הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיב על סך 10,000 ש"ח.