בג"ץ 2109/99 חיים אדלר נ. בנק המזרחי המאוחד בע''מ

בפני בקשה להקטנת סכום הערבון או להמרתו בערבות צד שלישי.

1.המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים צ' סגל, מ' שידלובסקי-אור ומ' גל) שדחה את ערעורו של המבקש על אי-גריעתם של שיקים שמשך ממניין השיקים המסורבים - לעניין חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א1981-. לטענת המבקש, מעוררת בקשת רשות הערעור שלו את סוגיית פרשנותו של סעיף 2א לחוק - סוגייה שטרם נדונה בבית המשפט העליון. מטעם זה, הוא מבקש, כי סך הערבון שהושת עליו (10,000 ש"ח) יופחת ל - 3,000 ש"ח וכי סך זה יובטח בערבות צד שלישי.

2.המשיב מתנגד לבקשה מן הטעם שהמבקש לא שילם עד כה את ההוצאות שהושתו עליו בבית המשפט המחוזי ולפיכך עולה, כי אם ייפסקו הוצאות לזכות המשיב גם בערכאה זו, יתקשה המשיב לגבותן.

3.דין הבקשה להידחות. על פי הפסיקה, על המבקש פטור מחובת הפקדת ערבון (ולענייננו - הפחתת סכום הערבון או המרתו בערובה אחרת) להראות, כי נתקיימו בבקשתו שני יסודות: האחד: יכולתו הכספית והשני- סיכויי ההצלחה בהליך בגינו מבוקש הפטור (בש"א 329/90 אברך

נ' גרוגר ואח' , פ"ד מד (2) 383). חוסר יכולתו הכלכלית של המבקש הוא תנאי מקדמי לשקילת הבקשה לפטור מערבון (וראו: רע"א 778/98 גרופר נ' ישראלי , לא פורסם), ורק משנתקיים תנאי זה, יפנה בית המשפט לשקול את סיכויי בקשת רשות הערעור. בענייננו, לא טען המבקש דבר באשר למצבו הכלכלי (וממילא לא המציא תצהיר לענין זה), כך שאין בפני ולו ראשיתו של בסיס לדיון בבקשה להפחתת הערבון או להמרתו. זאת ועוד: המבקש אף לא ציין דבר באשר לזהותו של אותו צד ג' שמוצע, כי ייתן את ערבותו. בנסיבות אלו, ונוכח טענתו של המשיב בדבר אי תשלום ההוצאות שהושתו על המבקש בבית המשפט המחוזי, לא מצאתי מקום לפטור את המבקש מחובתו להבטיח את הוצאות המשיב בערכאה זו.

הבקשה להפחתת ערבון או להמרתו בערובה אחרת נדחית איפוא. המבקש יפקיד את הערבון שהושת עליו תוך שלושים יום ממועד המצאתה של החלטה זו.