ב בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 2112/98
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופט י' זמיר
כבוד השופטת ד' דורנר
העותר : שלמה קטש
נגד
המשיב ה : מדי נת ישראל
עתירה למתן צו על-תנאי
פסק - דין
העותר התמנה לשמש אפוטרופוס לאחיו החסוי. בשנת 1993 החליט בית המשפט המחוזי לבטל את מינויו של העותר כאפוטרופוס, ולמנות תחתיו את הקרן לטיפול בחסויים כאפוטרופוס לעניין רכוש החסוי ואת גב' יפה מוסן, אחותו של החסוי, כאפוטרופוס לעניין גופו של החסוי. העותר הגיש ערעור על החלטה זאת (ע"א 3950/93). בית משפט זה דחה (ביום 17.4.94) את הערעור.
העותר הגיש תלונה למשטרה לפיה שתי אחיותיו מסרו עדות שקר לבית המשפט המחוזי שדן באפוטרופסות על החסוי. המשטרה החליטה לסגור את תיק התלונה מחוסר אשמה. העותר הגיש ערר על החלטה זאת. פרקליטת המדינה דנה בערר והחליטה לאשר את סגירת התיק מחוסר אשמה. הודעה על כך נשלחה לעותר ביום 5.10.97, ובה נאמר כך: "תלונתך בדבר הגשת תצהירי שקר לבית המשפט ומהמסמכים שצורפו אליה, אינה מגלה כל בסיס לביצוע עבירה פלילית, אלא חוזרת על הבדלי הגישות בינך לבין אחותך בנושא האפוטרופוס על אחיך".
בעקבות החלטה זאת הגיש העותר עתירה לבית משפט זה: בג"ץ 7178/97. העתירה נדחתה (ביום 9.12.97) בלשון זאת:
"עתירתו של העותר אינה מובנת, ולא עלה בידינו להבין מה היא טרונייתו ותישמע. ראוי שהעותר יקח דברים עם עורך-דין שיוכל לנסח עתירה כיאות.
אנו מחליטים לדחות את העתירה על הסף כעתירה שאינה מעלה עילה להתערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק."
העותר שמע לעצת בית המשפט ופנה לעורך דין שינסח עבורו עתירה לבית משפט זה. העתירה החדשה, היא העתירה שבפנינו, הוגשה לבית המשפט ביום 1.4.98. בעתירה זאת מתבקש בית המשפט לבטל את ההחלטה של פרקליטת המדינה מיום 5.10.97, בדבר סגירת תיק התלונה נגד שתי האחריות של העותר, ולהורות לה שתעמיד את שתי האחיות לדין פלילי.
אולם העותר, הטורח מאד להראות שהאמור בתצהירי האחיות אינו נכון, וכי למעשה הוא טיפל בחסוי במסירות ובהצלחה, אינו מצביע על טעות בהחלטה של פרקליטת המדינה, אף אינו מניח תשתית ראויה לטענה שהאחיות עברו עבירה פלילית.
בכל זאת ביקשנו לקבל תגובה לעתירה מטעם פרקליטות המדינה. בתגובה ציינה הפרקליטות כי תלונת העותר הוגשה למשטרה למעלה מארבע שנים לאחר מסירת התצהירים על ידי האחיות לבית המשפט ולמעלה משלוש שנים לאחר שבית המשפט העליון דחה את ערעורו של העותר, וכי לגוף העניין לא נמצאה תשתית ראייתית להגשת כתב אישום נגד האחיות. כידוע, וכפי שניתן ללמוד מפסקי דין שהובאו בתגובה של פרקליטות המדינה, בית משפט זה אינו נוטה להתערב בשיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה בשאלה אם להגיש כתב אישום במקרה מסויים, ובמקרה שלפנינו אין סיבה לסטות מן המדיניות המקובלת על בית המשפט במקרים מעין אלה. זאת ועוד, גם אילו נמצאה תשתית ראיות להגשת אישום נגד האחיות ייתכן, כפי שהפרקליטות טוענת, כי העבירות שניתן היה לייחס להן כבר התיישנו, וגם מטעם זה אין מקום להגשת האישום. נוסף לכל אלה, מן הראוי לדחות את העתירה גם משום שהאחיות לא צורפו כמשיבות.
אכן, בשל כל הטעמים האלה, לא ראינו לנכון להיענות לעותר, ואנו דוחים את העתירה על הסף.
ניתן היום, י"ד באייר תשנ"ח
(10.5.98).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98021120.
I02
/שב