בג"ץ 2120/07 פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים

השופטת מ' נאור :

1.

עניינה של העתירה בפסק דין של בית הדין הרבני הגדול בירושלים בו התקבל ערעורה של המשיבה 2, אשתו של העותר, ונפסקו לה מזונות בסך 2,000 ש"ח לחודש. בהחלטה זו הפך בית הדין הרבני הגדול את פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי חיפה שפסק למשיבה 2 מזונות בסך 600 ש"ח לחודש. עם העתירה הוגשה בקשה ל"עיכוב ביצוע" פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול.

2.

העותר והמשיבה 2 הינם בני זוג יהודים הנשואים זה לזה מיום 2.11.1979. הבעל עזב את הבית לפני כארבע שנים ומאז בני הזוג חיים בנפרד. בין הצדדים מתנהלים הליכים שונים בבית הדין הרבני וכן בבית משפט לענייני משפחה. בעתירה שלפנינו טוען העותר שלא ניתנה לו ולבאת כוחו זכות טיעון בבית הדין הרבני הגדול. העותר גם טוען כי לא קוים דיון הוכחות בבית הדין הרבני האזורי וכן כי בית הדין הרבני הגדול התערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית הדין הרבני האזורי.

3.

דין העתירה להידחות על הסף. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הרבני והתערבותו בהליכים המתנהלים בבתי הדין הדתיים מוגבלת למקרים חריגים המצדיקים זאת דוגמת חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי ומקרים המצריכים מתן סעד מן הצדק. המקרה שלפנינו אינו נמנה על מקרים חריגים אלו. מתוך עיון בפרוטוקול הדיון בבית הדין הרבני הגדול שהוגש על ידי המשיבה 2 עולה כי העותר ובאת כוחו טענו לפני בית הדין הרבני הגדול, וענו לשאלות שהופנו כלפיהם כך שאין לקבל את הטענה בעניין הפגיעה בזכות הטיעון. גם את טענת העותר כי לא קוים דיון הוכחות בבית הדין הרבני האזורי אין לקבל ולו מן הטעם שהעותר כלל לא ערער על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי ולא העלה טענה זו בערעור לפני בית הדין הרבני הגדול. אין מקום להעלאת טענה זו לפנינו בפעם הראשונה (ראו והשוו: בג"ץ 5578/05 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול , פס' 6 (מיום 11.7.2005); בג"ץ 1619/91 פרץ נ' המוסד לביטוח לאומי , פ"ד מו(3) 386, 394 (1992)). לבסוף, גם הטענה כי בית הדין הרבני הגדול התערב בממצאיו העובדתיים של בית הדין האזורי אינה מצדיקה את התערבותנו.

4.

יצויין כי מתגובת המשיבה 2 לעתירה ומתשובת העותר לה הסתבר כי בינתיים הגיש העותר לבית הדין הרבני האזורי בקשה לביטול מזונות על סמך ראיות חדשות כאשר העותר מבקש כי המזונות יבוטלו "לאלתר ורטרואקטיבית, וזאת החל מיום חיוב הבעל במזונות". במסגרת הדיון בבקשה קבע בית הדין הרבני כי "יתכן ונשמע היום ראיות חדשות והבג"ץ יהיה מיותר". אכן, הצורך למצות הליכים במסגרת הבקשה לביטול מזונות מחזק את המסקנה כי דין העתירה שלפנינו להדחות על הסף.

5.

העתירה נדחית אפוא על הסף וממילא נדחית הבקשה ל"עיכוב ביצוע". אין צו להוצאות.