החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2129/05סמי מאנע נ. הוועדה הרפואית לעררים ע"פ תקנות מס הכנסה(קביעת א

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: התקבל
אחר · פסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה בעניין פטור ממס עקב נכותבקשה לפסיקת הוצאות לזכות העותר לאחר מחיקת עתירה

בית המשפט העליון פסק הוצאות לזכות העותר לאחר שעתירתו נמחקה לאחר שנתקבלו עיקרי הסעדים שביקש. נקבע כי קיים קשר סיבתי בין הגשת העתירה לקבלת הסעד, והמשיבה חויבה בשכר טרחה בסך 10,000 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.

העובדות

העותר הגיש עתירה למתן צווים לתיקון פגמים לטענתו בהחלטות ועדת ערר שדנה בבקשתו לפטור ממס עקב נכות. בהמשך נתקבלו עיקרי הסעדים והעתירה נמחקה. המשיבה לא מסרה עמדה בנוגע לפסיקת ההוצאות והותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את המשיבה בהוצאות העותר לאחר שנתקבלו עיקרי הסעדים והעתירה נמחקה?
  2. 2.מהו שיעור ההוצאות שייפסק לזכות העותר?

הלכות

  1. 1

    כאשר נתקבלו עיקרי הסעדים שהתבקשו בעתירה עקב הגשתה, וקיים קשר סיבתי בין הגשת העתירה לקבלת הסעד, יש לחייב את המשיבה בהוצאות העותר.

    ״הסעדים נתקבלו עקב הגשת העתירה. אשר לשיעור ההוצאות, הרי שנתקיים דיון לפני הרכב״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    בקביעת שיעור ההוצאות יש להתחשב במספר הדיונים שהתקיימו בהליך ובהודעות העדכון שהוגשו.

    ״יש אכן ליתן את הדעת לעובדה שנתקיימו שני דיונים בהליך והוגשו הודעות עדכון.״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • הוצאות
  • פסיקת הוצאות
  • עתירה
  • קשר סיבתי
  • פטור ממס
  • נכות
  • ועדת ערר
  • הודעת עדכון

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

2129/05 - י'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

העותר:

סמי מאנע

נ ג ד

המשיבה:

הוועדה הרפואית לעררים ע"פ תקנות מס הכנסה (קביעת

אחוזי נכות)

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

1.

לפני בקשה לפסיקת הוצאות לזכות העותר. עניינה של העתירה בקשתו של העותר למתן צווים שיובילו לתיקון פגמים שנפלו לטענתו בהחלטותיה של ועדת הערר שדנה בבקשתו לפטור ממס עקב נכות. בסופו של יום נתקבלו עיקרי הסעדים להם עתר העותר (וראו גם החלטת ההרכב מיום 1.3.06) והעתירה נמחקה. העותר מבקש לחייב את המשיבה בהוצאותיו. לטענתו העתירה היתה מוצדקת ולא נפל פגם או שיהוי בהגשתה. הסעדים נתקבלו עקב הגשת העתירה. אשר לשיעור ההוצאות, הרי שנתקיים דיון לפני הרכב וכן דיון מקדמי (מאוחר יותר) לפני דן יחיד. לעותר נגרמו הוצאות בגין הגשת העתירה – עתירה מורכבת – והודעת עדכון. על כן נתבקשה פסיקת הוצאות בהתאם. המשיבה הודיעה ביום 16.12.07, כי "חרף תזכורות רבות, לא נמסרה לפרקליטות המדינה עמדת המשיבה בנוגע לפסיקת ההוצאות המבוקשת" ועל כן "היא מותירה את ההחלטה בבקשה לפסיקת הוצאות לשיקול דעת בית המשפט".

2.

לאחר עיון בחומר שלפני, נחה דעתי כי אכן נתקיימו בהליך זה התנאים שבדין לפסיקת הוצאות כנגד המשיבה, אם בכל הקשור בהגשת העתירה ואם בכל הנוגע לקיומו של קשר סיבתי בין הגשת העתירה וקבלת הסעד, והכל בשים לב להיעדר טענה נוגדת מטעם המשיבה באשר לטענות העותר בנדון. אשר לשיעור החיוב, הרי שיש אכן ליתן את הדעת לעובדה שנתקיימו שני דיונים בהליך והוגשו הודעות עדכון. בשים לב לכלל הנסיבות שלפני, המשיבה תישא אפוא בשכר טרחת העותר בסך של 10,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל. יצוין כי העותר טען להוצאות בפועל בסכום משמעותי מזה שלעיל, אולם לא הביא כל ראיה לנדון. במצב דברים זה, יעמוד החיוב כאמור לעיל.

ניתנה היום, י"א בטבת

תשס"ח (20.12.2007).

יגאל מרזל, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר נתקבלו עיקרי הסעדים שהתבקשו בעתירה עקב הגשתה, וקיים קשר סיבתי בין הגשת העתירה לקבלת הסעד, יש לחייב את המשיבה בהוצאות העותר.
  2. 2בקביעת שיעור ההוצאות יש להתחשב במספר הדיונים שהתקיימו בהליך ובהודעות העדכון שהוגשו.