בג"ץ 2137/97 סילון 82-חברה לניקוי והחזקת רשתות ביוב בע"מ נ. אזולאי אלברט

1.המשיב - שהועסק כמנהלה של המבקשת מס' 1 (להלן: "המבקשת") במשך קרוב לשמונה שנים - הגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תובענה בדרך של המרצת פתיחה ובה ביקש בין השאר שימסרו לידיו כל המסמכים החשבונאיים המעידים על תקבוליה והוצאותיה של המבקשת.

תביעתו של המשיב נתקבלה. כבוד השופטת ש' סירוטה קבעה כי חבר בחברה זכאי לעיין בכל מסמכי החברה אם יוכיח שהחברה מקפחת אותו כבעל מניות מיעוט, ומכיוון שמחומר הראיות ניתן ללמוד כי בעל המניות העיקרי - המבקש מס' 2 - עינו צרה במשיב, זכאי המשיב לקבל דוחות כספיים נוספים על התסקיר והמאזן, אם יבקש זאת.

2.כעת פונים המבקשים, לאחר שפניה דומה לבית משפט קמא נדחתה, ומבקשים את עיכוב אותו חלק בפסק הדין המחייב אותם לחשוף את המסמכים לבקשת המשיב. לטענתם, סיכויי הערעור טובים וחשיפת המסמכים בפני המשיב, העובד בתפקיד ניהולי בחברה מתחרה, תגרום להם נזק חמור ובלתי הפיך, שכן המבקשת והחברה בה עובד המשיב עוסקות בתחום בו יש מספר קטן של חברות המתחרות על קהל לקוחות מצומצם. חשיפת המסמכים בטרם הוכרע הערעור, תייתר למעשה את הדיון בערעור באשר לחלק המתייחס להוראה להצגת המסמכים. את החשש מפני העלמת מסמכים ניתן להפיג אם יורה בית המשפט על הפקדת המסמכים בידי צד שלישי - עד לתום הדיון בערעור.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, בהיותו בעלים כרבע ממניות המבקשת עומדת לנגד עיניו טובת החברה בלבד, ולכן לא יגרם לחברה כל נזק אם יחשפו המסמכים בפניו. עוד הוא טוען כי בחברה בה הוא מועסק כיום הוא מקבל משכורת קבועה, ללא זיקה לרווחיה, ולכן אין כל סיבה שירצה לפגוע באינטרס של המבקשת לטובת האינטרסים של החברה בה הוא מועסק כיום.

המשיב מוסיף וטוען, כי קיים חשש כבד שהמבקשים מעלימים מסמכים - וככל שחולף הזמן "הולכים ומתמעטים מסמכי החברה היכולים ללמד על הנעשה בה". לפיכך, עיכוב ביצוע פסק הדין לזמן ממושך נוסף יסב לו נזק שאינו ניתן לתיקון.

3.כידוע הכלל הינו כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין. עם זאת, כאשר ביצוע פסק הדין לאלתר יְיַתֵר את הערעור, יינתן צו עיכוב ביצוע אלא אם הוכיח המשיב כי סיכויי הערעור קטנים ביותר, או אם עיכוב הביצוע יגרום לו נזק בלתי הפיך. כאשר עיכוב הביצוע עלול לגרום נזק בלתי הפיך למשיב בערעור - ימנע בית המשפט מלעכב את ביצוע פסק הדין, שכן בשלב זה שמור מעמד של בכורה לאינטרס של הזוכה (ראו י' זוסמן, סדר הדין האזרחי (תשנ"ה, ש' לוין עורך) עמ' 861).

בענייננו, לא אוכל לומר, כבר בשלב זה, כי סיכויי הערעור באשר לחשיפת המסמכים קלושים. המשיב גם לא הוכיח קיומו של נזק בלתי הפיך שלא ניתן למנעו על ידי הפקדת המסמכים בידי צד שלישי הנאמן על הצדדים.

בנסיבות אלו אני מורה כי המסמכים יופקדו בידי רואה חשבון או עורך דין המוסכם על הצדדים. אם בתוך שבוע לא יגיעו הצדדים להסכמה בשאלה היכן יש להפקיד את המסמכים, תכריע בשאלה רשמת בית משפט זה. למסמכים יצורף תצהיר מטעם המבקשת, שהעתקים ממנו יועברו לידי המשיב ולתיק בית המשפט, בו תצהיר המבקשת כי המסמכים שהופקדו כוללים כל מסמך חשבונאי המעיד על תקבוליה או הוצאותיה בשנים נשוא פסק הדין. כתנאי לביצוע החלטה זו, תפקיד המבקשת במזכירות בית משפט זה התחייבות עצמית לשיפוי המשיב בגין כל נזק שייגרם לו עקב עיכוב הביצוע וכן בגין כל נזק שיגרם לו אם יסתבר כי לא כל המסמכים הופקדו כנדרש. במקרה שיהיה צורך להעביר את המסמכים לשלטונות המס, יועברו המסמכים ישירות ממחזיקם לשלטונות המס.

4.בטרם אסיים אציין כי במהלך הדיון טען בא כוח המבקשים כי המסמכים נשוא פסק הדין נמצאים מזה מספר שבועות בידי רשויות מס הכנסה. בא כוח המשיב הטיל ספק בדברים אלו אך באותה עת לא היתה לי כל סיבה להצטרף לספק זה. לאחר הדיון הגישו המבקשים תגובה בכתב להצעת הפשרה של המשיב. על פי האמור בתגובה זו המסמכים אינם נמצאים כעת בידי שלטונות המס, אלא שבעתיד יהיה צורך להעבירם לרשויות מס הכנסה לצורך השלמת הביקורת לגביהם. סתירה זו בעמדתו של בא כוח המבקשים מעוררת תמיהה, בייחוד לאור העובדה כי המבקש 2 היה נוכח בדיון בעת שהדברים נאמרו. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.