פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2137/98 אליאס יעקב רכז זהו''ת-העמותה [בהקמה] לקידום זהותה נ. יו''ר

ניתן ביום

בקצרה

חופש מידע · חופש הביטוי של רשות השידור ושידור סדרה תעודיתעתירה לבג"ץ למניעת הקרנת סדרה תעודית בטלוויזיה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר ביקש לאסור על רשות השידור להמשיך בהקרנת סדרה תעודית על תולדות המדינה, בטענה שאינה נאמנה לאמת ההיסטורית. בית המשפט קבע כי חופש הביטוי כולל חופש להציג ולפרש עובדות שנויות במחלוקת, וכי התערבות מותנית בוודאות קרובה לסכנה מוחשית לשלום הציבור. העתירה נדחתה על הסף.

העובדות

העותר, רכז עמותה בהקמה, ביקש לאסור על רשות השידור להמשיך בהקרנת סדרה תעודית על תולדות המדינה בשנת היובל, בטענה שהסדרה אינה מתעדת את העובדות כפי שהיו. העתירה לא הציגה ראיה לסכנה ממשית לשלום הציבור, והסדרה משודרת כבר שבועות רבים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם בית המשפט רשאי לאסור על רשות השידור להקרין סדרה תעודית בטענה שאינה משקפת את האמת ההיסטורית?
  2. 2.מהם התנאים להתערבות בית המשפט בחופש הביטוי של רשות השידור?

הלכות

  1. 1

    חופש הביטוי כולל חופש להציג ולפרש עובדות, גם כשהן שנויות במחלוקת, ובית המשפט אינו צנזור על רשות השידור.

    ״חופש הביטוי כולל גם חופש להציג עובדות ולפרש עובדות, גם אם הן שנויות במחלוקת, ואף אם רבים בטוחים שההצגה מוטעית והפרשנות מסולפת.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    התערבות בחופש הביטוי מותנית בקיומה של ודאות קרובה של סכנה מוחשית לשלום הציבור.

    ״רק אם ביטוי מסויים מקים ודאות קרובה של סכנה מוחשית לשלום הציבור, עשוי בית המשפט להתערב בחופש זה.״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    בקשה למניעת שידור שיש בה רק כדי להצביע על חד-צדדיות או גישה בלתי-הוגנת אינה מצדיקה איסור.

    ״מאידך גיסא, בקשה למניעתו של שידור, שיש בה רק כדי להצביע על גישה בלתי-הוגנת או על חד-צדדיות בפועלה של הרשות, אין בה כשלעצמה כדי להצדיק הטלת איסור״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חופש הביטוי
  • רשות השידור
  • ודאות קרובה
  • סכנה מוחשית
  • שלום הציבור
  • האמת ההיסטורית
  • צנזור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בג"ץ

2137/98

בפני:

כבוד המ

שנה לנשיא ש' לוין

כבוד

השופט י' זמיר

כבוד

השופטת ד' דורנר

העותר

:

אליאס

יעקב, רכז העמותה (בהקמה) לקידום

זהותה

של מדינת ישראל כמדינה י

הודית

נגד

המשיבים

:

1.

יו"ר הועד המנהל רשות השידור

2.

מנכ"ל רשות השידור

3.

מנהל הטלויזיה הישראלית

4.

רשות השידור

עתירה

למתן צו ביניים

פסק-דין

העותר, המציג עצמו כרכז "זהות", שהיא עמותה בהקמה לקידום זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, מבקש שבית המשפט יאסור על רשות השידור להמשיך בהקרנת הסדרה "תקומה", המציגה את תולדות המדינה בשנת היובל. הוא מפרט את בקשתו בעובדות וטעונים לאורך עמודים רבים. אך, בקיצור נמרץ, העילה לבקשה היא שהסדרה, אף שהיא אמורה להיות סדרה תעודית, אינה מתעדת את העובדות כפי שהיו. לטענת העותר, הסדרה אינה נאמנה לאמת ההיסטורית ואף, חמור מזה, אינה נאמנה למדינת ישראל.

אולם, כידוע, הרבה פנים והרבה פרשנים יש לאמת ההיסטורית. העותר לא מונה אפוטרופוס לאמת זאת. גם רשות השידור אינה מופקדת על קביעת האמת. אף לא בית המשפט. מכל מקום, תהיה האמת ההיסטורית אשר תהיה, בית המשפט אינו צנזור על רשות השידור, לפסול תכניות אשר לדעת עותר זה או אחר, או לדעת בית המשפט, אינן משקפות את האמת לאמיתה. כך מחייב חופש הביטוי, שהוא יסוד מוסד של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. חופש הביטוי כולל גם חופש להציג עובדות ולפרש עובדות, גם אם הן שנויות במחלוקת, ואף אם רבים בטוחים שההצגה מוטעית והפרשנות מסולפת. רק אם ביטוי מסויים מקים ודאות קרובה של סכנה מוחשית לשלום הציבור, עשוי בית המשפט להתערב בחופש זה. כך לגבי חופש הביטוי בדרך כלל, וכך גם לגבי חופש הביטוי של רשות השידור.

בבג"ץ 1/81 שירן נ' רשות השידור , פ"ד לה(3) 365, נתבקש בית המשפט למנוע בעד רשות השידור להקרין בטלויזיה את הסדרה התעודית "עמוד האש", שהציגה את ההיסטוריה של הציונות. העותרים טענו כי הסדרה מתעלמת "מעובדות היסטוריות שאינן שנויות במחלוקת המעידות על תרומת יהדות המזרח למפעל הציוני ותקומת מדינת ישראל", וכי היא חוטאת "בחוסר איזון משווע". אך בית המשפט דחה את העתירה. וכך אמר השופט שמגר (בעמ' 378):

"כדי שבית המשפט הזה יאסור על פלוני, המופקד על השידור והפרסום מטעם הציבור, את פרסומו של שידור פלוני, צריכות להתקיים נסיבות קיצוניות , שמהן עולה סכנה מוחשית וקרובה לוודאי לשלום הציבור הרחב ... או אי-חוקיות ברורה וגלויה בעלת גוון אחר. מאידך גיסא, בקשה למניעתו של שידור, שיש בה רק כדי להצביע על גישה בלתי-הוגנת או על חד-צדדיות בפועלה של הרשות, אין בה כשלעצמה כדי להצדיק הטלת איסור

מטעם בית משפט זה על השידור בכלי תקשורת".

והשופטת בן-פורת הוסיפה ואמרה (בעמ' 388):

"אין להעלות על הדעת, שנכניס ראשינו בין חוקרים אלה ונקבע לאשורן את חשיבותן הראויה של העובדות ההיסטוריות לנושא מחקרם. כל עוד מבצע החוקר את עבודתו לפי האמת הפנימית-סובייקטיבית שלו, יש להניח לו לפרסם את פרי מחקרו באין מפריע, גם אם יקומו עליו עוררין".

זו ההלכה הברורה, שיש לה שורשים עמוקים במהות הדמוקרטיה, ובית המשפט חזר ואישר אותה פעם אחר פעם.

במקרה שלפנינו אין בעתירה טענה, ואף אין שמץ ראיה, שקיימת ודאות קרובה של סכנה ממשית לשלום הציבור כתוצאה משידור הסדרה. אכן, הסדרה משודרת כבר שבועות רבים, ואף שהיא מעוררת מחלוקת, אין סימן או זכר לסכנה כזאת.

לפיכך החלטנו לדחות את העתירה על הסף.

ניתן היום, ט' בניסן תשנ"ח (5.4.98).

המשנה לנשיא ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98021370.

I01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בגץ 1/81

מצוטט על ידי (4 מסמכים)

  • רע"א 10520/03איתמר בן גביר נ. אמנון דנקנרפסק-דין
  • בג"ץ 316/03מוחמד בכרי נ. המועצה לביקורת סרטיםפסק-דין
  • ע"א 323/98אריאל שרון נ. עוזי בנזימןפסק-דין
  • רע"א 6126/94סנש גיורא נ. רשות השידורפסק-דין

הלכות

  1. 1חופש הביטוי כולל חופש להציג ולפרש עובדות, גם כשהן שנויות במחלוקת, ובית המשפט אינו צנזור על רשות השידור.
  2. 2התערבות בחופש הביטוי מותנית בקיומה של ודאות קרובה של סכנה מוחשית לשלום הציבור.
  3. 3בקשה למניעת שידור שיש בה רק כדי להצביע על חד-צדדיות או גישה בלתי-הוגנת אינה מצדיקה איסור.