בג"ץ 2154/04 אמיר לירן נ. משרד הבריאות-המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

השופט א' גרוניס:

ביום 8.2.04 פנה המשיב לעותר בדרישה כי יערוך בדיקה רפואית לצורך מתן המלצה על כשירות רפואית לנהיגה, ויעביר את תוצאותיה של הבדיקה לידי המשיב. בפניית המשיב צוין, כי אם המידע הנדרש לא יימסר, עלול הדבר להוביל להתליית רישיון הנהיגה של העותר. עוד צוין, כי הסיבה לדרישתו של המשיב הינה דיווח רפואי מצה"ל בדבר שינוי במצב בריאותו של העותר, כמצוות סעיף 12ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן - פקודת התעבורה). בעתירה שלפנינו מבקש העותר, בין היתר, כי נורה על ביטולו של הליך בדיקת כשירותו הרפואית לנהיגה.

בהתאם לפרט 14 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן - חוק בתי משפט לענינים מינהליים), הסמכות להפעלת ביקורת שיפוטית על החלטות של רשות לפי פקודת התעבורה, למעט החלטות של שר וענינים שהינם בסמכות בית משפט לתעבורה, נתונה לבתי המשפט המחוזיים, בשבתם כבתי משפט לענינים מינהליים. נזכיר עוד, כי פרט 2 לתוספת השניה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים קובע, שערעורים לפי סעיף 14ו וסעיף 55 לפקודת התעבורה יידונו כערעורים מינהליים בפני בתי המשפט לענינים מינהליים. כלומר, בידי העותר מצויה אפשרות לסעד חלופי. משכך, אין מקום להיזקק לעתירה.

העתירה נדחית על הסף.