בג"ץ 2165/03 סובחיה מוחמד(חסן) שעבאן נ. שר הפנים

העתירה שלפנינו עניינה בבקשת העותרים כי תאושר בקשתה של העותרת 1 ליתן תעודת-זהות לעותר 2, וכי יותר לעותר 2 להיכנס לשטח המדינה כתושב קבע. העתירה הוגשה בחודש מארס 2003, ומשלא הוגשה תגובה מטעם המשיבים על-אף החלטת בית-המשפט, ביקשו העותרים בחודש אוקטובר 2003 כי יינתן נגד המשיבים צו כבקשתם וכי המשיבים יחוייבו בתשלום הוצאות ושכר-טירחת עורך-דין. בקשתם זו של העותרים, בצירוף להחלטה נוספת של בית-המשפט, שימשה קטליזטור למשיבים ולא עבר זמן רב עד שהוגשה תגובה עניינית מטעם לעתירה.

בחודש נובמבר 2003 הוחלט שהעתירה תעלה ותבוא לפני מושב שלושה, הזמנות נשלחו לבאי-כוח בעלי-הדין, והעתירה נקבעה לשמיעה למועד היום, 17.3.04.

והנה, עם פתיחת הדיון, הונח על שולחננו שגר-פקסימיליה ששיגר בא-כוח העותרים, עורך-דין עאדל חמאיסי, לבית-המשפט. שגר-הפקסמיליה נשלח היום, והגם שהשעה עתה היא לערך 09:50 בבוקר, רשום על השגר כי נשלח בשעה 10:04. בשגר-פקסימיליה זה מודיענו בא-כוח העותרים כי נושא העתירה נשקל שוב וכי העותרים הגיעו לכלל מסקנה כי "יהא זה נכון מבחינתם בנסיבות העניין לעתור למחיקת עתירתם". סתם עורך-דין חמאיסי ולא פירש מהן אותן נסיבות העניין אשר הניעו את העותרים למחוק את עתירתם, או מדוע זה נכון מבחינתם לעתור למחיקה. קראנו בשמו של עורך-דין חמאיסי, אך מסתבר כי בא-כוחם זה של העותרים לא טרח כלל לבוא לבית-המשפט. עורך-דין חמאיסי סובר, ככל הנראה, כי כך ראוי לנהוג ביחסי עורכי-דין ובית-המשפט, וכי בית-המשפט כמוהו ככספומט שמכניסים בקשת מחיקה והעתירה נמחקת מאליה.

לגוף העניין, הסכימה באת-כוח המדינה למחיקת העתירה באין צו להוצאות, וכך אנו פוסקים.

סוף דבר: אנו מחליטים לדחות את העתירה.

היום, כ"ד באדר תשס"ד (17.3.2004).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

03021650_G06.doc גק

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il