פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בג"ץ
2180/10 - י"ז
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
העותרות:
1. סלקום ישראל בע"מ
2. סלקום תקשורת קווית, שותפות מוגבלת
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל - משרד התקשורת
בקשה לפסיקת הוצאות
החלטה
בהמשך לפסק-הדין מיום 23.10.2013, שבו ניתן תוקף להסדר הפשרה בין הצדדים, הגישו בעלי-הדין את טענותיהם באשר להוצאות. העותרות ביקשו לפסוק להן הוצאות וכן שכר-טרחת עורך-דין בסך של כ- 180,000 ₪. המשיבה הותירה את עצם פסיקת ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט, אך טענה כי הסכום צריך להיות נמוך.
ככל שמדובר בעצם הזכאות לפסיקת הוצאות, דומה כי אין במקרה זה מחלוקת של ממש, וגם המשיבים הותירו עניין זה לשיקול דעת בית המשפט. מכל מקום, מצאתי כי אכן יש לפסוק הוצאות לעותרים.
לגבי הסכום שאותו ראוי לפסוק – הצדדים חלוקים, כאמור. בחנתי היטב את טענותיהם. בין היתר ראוי לציין את השיקולים הבאים: מהות העתירה (אי-מתן מענה לתלונות ולפניות שהגישו העותרות למשרד התקשורת), היקפה ומידת המורכבות המשפטית שלה; מועד הגשת העתירה (17.3.2010), והיקף ההתדיינות בה עד שמוּצתה (כשלוש שנים ומחצה, שני דיונים לפני הרכב, הגשת מספר כתבי טענות); הטענות שהעלו הצדדים במסגרת העתירה (שלא הגיעו לכדי הכרעה בפסק-דין סופי), השתלשלות העניינים עד לסיום המוסכם של ההליך, ובתווך – מתן צו-על-תנאי בקשר לחלק מרכיבי העתירה המקורית; התשתית החלקית לעניין גובה ההוצאות; ולבסוף – אמות מידה של סבירות ומידתיות, בהתייחס גם לסכומי ההוצאות המקובלים בהליכים מסוג זה.
לאור כל אלה, ולאחר בחינת טענות הצדדים לעניין ההוצאות, באתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את המשיב בתשלום סכום כולל של 25,000 ₪, עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין . סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.
ניתנה היום, ל' בכסלו תשע"ד (3.12.2013).
גיא שני, שופט
ר ש ם