בג"ץ 22-23 בג"ץ 22-23

1.העותר, יליד 1997, תושב שכם, הורשע בעברו במסגרת הסדר טיעון בעבירות ביטחוניות שבגינן ריצה עונש מאסר בפועל. על רקע מידע מודיעיני שהצטבר בעניינו, העותר נעצר ביום 11.1.2022, ונחקר ביום 13.1.2022 בחשד לפגיעה בביטחון האזור ובפעילות צה"ל באזור; וקשירת קשר עם אחרים לבצע פעילות צבאית נגד מטרות ישראליות. העותר הכחיש את המיוחס לו. לנוכח המסוכנות שנשקפה ממנו, ובהיעדר אפשרות להעמידו לדין פלילי, ביום 20.1.2022 הוצא צו מעצר מנהלי שהורה על מעצרו של העותר לתקופה של שישה חודשים, החל מיום 20.1.2022 ועד ליום 10.7.2022, בקיזוז ימי מעצרו (להלן: צו המעצר הראשון). בהחלטתו מיום 2.2.2022 אישר בית המשפט הצבאי את צו המעצר, ועל החלטה זו לא הוגש ערעור.

לאחר שהשתכנע כי חלוף הזמן לא הפחית מהמסוכנות שנשקפה מהעותר, ביום 29.6.2022 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר לתקופה נוספת של שישה חודשים מיום 10.7.2022 ועד ליום 9.1.2023 (להלן: צו המעצר הנוכחי). בהחלטתו מיום 4.9.2022 אישר בית המשפט הצבאי את צו המעצר הנוכחי, תוך שקבע כי המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהעותר בוססה היטב בחומר המודיעיני, במיוחד לנוכח ההסלמה במצב הביטחוני הקיים. ביום 19.12.2022, בית המשפט הצבאי לערעורים דחה את ערעורו של העותר וקבע כי קיים מידע מודיעיני משמעותי הקושר אותו לפעילות טרור צבאית, וכי חרף חלוף הזמן, המסוכנות הנשקפת מהעותר עודנה קיימת.

2.על צו המעצר הנוכחי נסבה העתירה דנן.

נציין כי לקראת פקיעת צו המעצר הנוכחי הנתקף במסגרת העתירה, ביום 4.1.2023 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר בארבעה חודשים נוספים, החל מיום 9.1.2023 ועד ליום 8.5.2023.

3.לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר עיינו בחומר החסוי ונחה דעתנו כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה העותר "חשוד כמעורב בפעילות צבאית כנגד כוחות ביטחון ישראליים, וחשוד כמעורב בפעילות ביטחונית עם פעילים נוספים".

4.לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו.

אשר על כן, העתירה נדחית.