פרטי ההליך
בית המשפט העליון
תקציר פסק הדין ב-בג"ץ 2200/19;
2234/19
חזית יהודית
לאומית נ' יו"ר ועדת הבחירות
תמצית פסק
הדין
בית המשפט העליון (השופטים נ' סולברג ומ' מזוז, נגד דעתו החולקת של השופט
א' שטיין) דחה היום את עתירותיהן של מפלגת 'חזית יהודית לאומית' ורשימת 'איחוד
מפלגות הימין', נגד החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, לפיה לא יאושר למפלגה
לערוך שינויים ברשימת מועמדיה לכנסת.
השופט נ' סולברג קבע כי חוק הבחירות לכנסת יוצר הסדר שלילי אשר אינו
מאפשר לערוך תיקונים ברשימה, בעקבות פסילתו של מועמד מכוח סעיף 7א לחוק-יסוד:
הכנסת. לעמדתו, יצירת הסדר חוקי מקיף וממצה בעניין זה היא מלאכה מורכבת, חקיקה-שיפוטית,
שלבית המשפט אין את הכלים המתאימים לעשותה.
מנגד סבר השופט א' שטיין כי בחוק הבחירות לכנסת קיימת לקונה באשר לאפשרות
לתקן את הרשימה שאחד ממועמדיה נפסל מכוחו של סעיף 7א לחוק היסוד; ומשכך, הכללים
בדבר השלמת לקונה מחייבים את ועדת הבחירות לתת למפלגה אפשרות לתקן את רשימתה לפי
רצונה, וזאת לנוכח חשיבותה של הזכות לבחור ולהיבחר וכן לאור הדרישה שבחוק היסוד
כי הבחירות לכנסת תהיינה שוות.
השופט מ' מזוז הצטרף לעמדת השופט סולברג, תוך הדגשה בין היתר, כי אין
מדובר בענייננו בלקונה הטעונה השלמה אלא בהסדר פוזיטיבי של המחוקק ששלל אפשרות
של תיקונים ברשימה בעקבות פסילת מועמד, וכי מסקנה זו אינה עומדת בסתירה להוראות
חוק יסוד: הכנסת.
תאריך
מתן פסק הדין
:
31.3.2019
שופטי
ההרכב
: השופטים נ' סולברג, מ'
מזוז ו-א' שטיין.
העותרים ב-בג"ץ 2200/19
: מפלגת חזית יהודית לאומית ואח'
העותרים ב-בג"ץ 2234/19
: רשימת 'איחוד מפלגות הימין'
רקע
:
ביום 17.3.2019 פסל בית המשפט העליון בהרכב
של 9 שופטים את ד"ר מיכאל בן ארי מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-21, מכוח סעיף
7א לחוק-יסוד: הכנסת. בעקבות פסילתו עתרה רשימתו, 'איחוד מפלגות הימין', לוועדת
הבחירות המרכזית לכנסת ה-21, בבקשה לאפשר לה לערוך שינויים ברשימה כדלקמן: במקום
בן ארי (מקום 5) ועו"ד איתמר בן גביר (מקום 8), ישובצו בן גביר במקום ה-5,
ונציג נוסף מטעמם, יצחק שמעון וסרלאוף, במקום ה-8. זאת, במטרה לשמר את ההסכמה
בין מפלגות הרשימה, ולפיה מקומות 5 ו-8 ישוריינו למפלגת 'חזית יהודית לאומית'.
ביום 24.3.2019 דחה יו"ר ועדת הבחירות
המרכזית את העתירה, וקבע כי לא מוקנית לו סמכות לערוך תיקונים או שינויים ברשימת
מועמדים לכנסת בשלב זה. נוכח החלטה
זו, הוגשו העתירות דנן.
עיקרי פסק הדין
השופט נ' סולברג קבע, כי הכלל המנחה בדיני הבחירות הוא שאין לערוך שינויים ברשימת מועמדים, לאחר הגשתה לוועדת הבחירות. אמנם, המחוקק פתח פֶתַח צר לעריכת שינויים מסוימים לאחר הגשת הרשימות, אך זאת בנסיבות ובמועדים שפורטו במפורש בחוק. המקרה דנן, קרי – פסילת מועמד מכוח סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, אינו נמנה עם אותם מצבים שבהם ניתן לערוך שינוי על-פי החוק. במקרה של פסילת מועמד נקבע בחוק הבחירות לכנסת, כי התוצאה היחידה היא מחיקת שמו של המועמד. משלא נקבע בחוק הסדר מפורש המאפשר להחליף את המועמד שנפסל במועמד אחר, יתפוס את מקומו הבא בתור אחריו. זהו הפתרון הטבעי, החוקי. זאת ועוד, מתן אפשרות לתקן את הרשימה בשלב זה גוררת עמה שובל של פרטים, מועדים והתאמות, ולבית המשפט אין את הכלים המתאימים כדי ליצור הסדר מקיף שכזה. זהו עניין למחוקק לענות בו; לא לבית המשפט.
השופט א' שטיין סבר (בדעת מיעוט) כי כללי המשפט החוקתי מחייבים את בית המשפט לפרש את חוק הבחירות לכנסת בהתאמה לכל דרישותיו של חוק יסוד: הכנסת; וכי העמדת שני החוקים – זה מול זה – מובילה למסקנה כי הסדר שלילי מכללא באשר לאפשרות המפלגה לתקן את רשימת מועמדיה, לאחר שאחד מהם נפסל מכוחו של סעיף 7א לחוק היסוד, יהא בלתי חוקתי בעליל. משכך, סבר השופט שטיין כי מדובר בלקונה בדין שאותה יש למלא בדרך של היקש להלכות של בית המשפט העליון אשר נתנו מעמד בכורה לזכות האזרח לבחור ולהיבחר לכנסת וזאת תוך הבטחה שבחירות תהיינה שוות. הדבר מחייב אפוא את ועדת הבחירות לתת למפלגה, שאחד ממועמדיה נפסל ונמחק מהרשימה, את האפשרות לתקן את רשימתה לפי רצונה, כל אימת שהדבר מעשי.
השופט מ' מזוז , אשר הצטרף לעמדת השופט סולברג, עמד על רצף ההוראות בחוק הבחירות ובחוק יסוד: הכנסת מהן עולה הסדר מפורט, מדוקדק ומלא של הוראות לגבי המותר והאסור לענין תיקון ליקויים ברשימת מועמדים, ומועדים קשיחים לעריכת תיקונים מקום שהדבר אפשרי. הסדר זה, כך ציין השופט מזוז, משמעו כי המחוקק שלל, במודע ובמפורש, אפשרות של תיקון סדר המועמדים ברשימה בעקבות פסילת מועמד, וכי אין מדובר בחסר (לקונה) בחוק אותו יש למלא על דרך היקש. כן עמד השופט מזוז על כך שאין כל סתירה בין הוראות חוק יסוד הכנסת להוראות חוק הבחירות המחייבת לקרוא לתוך חוק הבחירות את שאין כתוב בו.