בג"ץ 2245/97 אינגביר יורם נ. פקיד השומה תל-אביב

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי ערעור מס הכנסה והגיש בקשה "לקבלתו על הסף" בטענה מקדמית לפיה הצו שהוצא נגדו על ידי פקיד השומה הוצא באיחור ולאחר המועדים הקבועים בחוק ולפיכך, אינו תקף.

בית משפט קמא דחה את טענתו וקבע כי הצו לא הוצא באיחור וכי הוא תקף. הפועל היוצא מהחלטה זו הוא שבית המשפט ידון בערעור שהגיש המבקש לגופו.

על החלטתו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור ובית משפט זה מתבקש לקבוע שהצו אכן הוצא באיחור.

החלטת בית המשפט המחוזי היא החלטת ביניים שבעקבותיה יחליט בית המשפט בערעור המבקש לגופו. על אף שקיימים יתרונות לדיון בשאלה מקדמית ולהכרעה בה בשלב מוקדם, כלל נקוט הוא בידי בית משפט זה כי אין לפצל דיון בערכאה זו בין השלב הטרומי של המשפט לבין שלביו האחרים וכי יש להימנע מהתערבות במסגרת בקשות רשות ערעור, בהחלטות ביניים שניתן לערער עליהן בסופה של ההתדיינות, במסגרת הערעור על פסק הדין. לכלל זה, חריגים מסויימים במקרים המתאימים. אין אני סבורה שהמקרה דנן מהווה חריג כזה ולפיכך אין מקום ליתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. אין באמור לעיל כדי לנקוט עמדה בשאלה הטרומית הנ"ל ובערעור התלוי בבית המשפט המחוזי לגופו של עניין.

הבקשה נדחית בלא להזמין תשובה וללא צו להוצאות.