פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בג"ץ
2247/04
בפני:
כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ
העותרים:
1. מריה
סורינה
2. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. משרד הפנים - מנהל מינהל האוכלוסין
3. משרד הפנים
בקשה לחיוב בהוצאות
החלטה
זוהי בקשה לחיוב המשיבים בהוצאות העותרים. אין ספק כי תגובת המשיבים אשר ייתרה את הדיון בעתירה נשלחה ונכתבה אל העותרים ביום הגשת העתירה, ובלא שדבר הגשתה היה ידוע למשיבים, כך שלא ניתן לקבוע כי החלטת המשיבים ניתנה כתוצאה מהגשת העתירה. השאלה היא האם זכאים העותרים להוצאות כיון שהעתירה היתה מוצדקת בעת הגשתה, קודם שנודע לעותרים על קבלת עמדתם.
השתלשלות העניינים הרלוונטית היא כדלקמן: במסגרת הטיפול בבקשת עליה שהגישה אחות העותרת, התעורר חשד כי תעודת הלידה של סבתה של העותרת היתה מזוייפת; חשד שהתאמת בסופו של דבר. לפיכך זומנה העותרת 1 למשרד הפנים, ומסמכיה נלקחו לבדיקה. ביום 11.12.03 פנה ב"כ העותרים לשר הפנים בבקשה להשיג על כוונת המשרד לבטל את מעמדה כעולה. ביום 31.12.03 התבקש להמציא ייפוי כח מטעם העותרים, ועשה זאת בסמוך לאחר מכן. ביום 22.1.04 התכנסה ועדה פנים משרדית שהחליטה שלא לבטל את מעמדה של העותרת. בתאריך 3.3.034 הוגשה העתירה, ובמקביל נשלחה לעותרים הודעה על ההחלטה שלא לבטל את מעמדם.
מדובר בעניין שהצריך בדיקה עובדתית מורכבת – בדיקת התעודה במז"פ על ידי מומחה. כמו כן נדרשו המשיבים לשקול את עמדתם בהתחשב בממצאי הבדיקה. בנסיבות העניין לא נראה לי כי הזמן שארך עד מתן התשובה היה כה ממושך עד שלא היה מנוס מהגשת העתירה. המשיבים פעלו בהגינות בכך שנמנעו מלשלול מן העותרים את מעמדם כעולים על אף שניתן בהסתמך על מסמך מזויף, וטיפולם בעניין כולו נעשה תוך זמן סביר.
לפיכך החלטתי לדחות את הבקשה לפסיקת הוצאות.
ניתנה היום, כ"ט בניסן תשס"ד (20.4.04).
חגית
מאק-קלמנוביץ' שופטת
ר
ש מ ת