בג"ץ 2266/06 יצחק מכני נ. מדינת ישראל - משרד הבטחון

השופטת ע' ארבל :

1.העותר, המרצה מאסר עולם בגין עבירת רצח, מוכר כנכה צה"ל החל משנת 1977 ובמהלך השנים שולמו לו בשל כך תגמולים. ביום 13.9.04 ניתנה החלטת קצין התגמולים, לפיה הופסקו תשלומי התגמולים לעותר בהתאם לסעיף 40 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן: חוק הנכים ), אשר זו לשונו:

40.דין נכה במאסר

נכה המרצה עונש מאסר - לא ישולם לו תגמול בעד תקופת מאסר; אך קצין תגמולים רשאי להורות שהתגמול, או מקצתו ישולם לאדם שהנכה חייב במזונותיו.

עניינה של העתירה בדרישתו של העותר כי יוחזרו לו התגמולים וההטבות אותם קיבל ממשרד הביטחון, וכי קצבת משרד הביטחון הופסקה בזמן היותו עצור וטרם היותו שפוט.

2.דין העתירה להידחות על הסף. סעיף 33(א) לחוק הנכים קובע:

(א) תובע הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה כל שהיא של קצין תגמולים, רשאי לערער עליה לפני ועדת ערעור תוך שלושים יום מהיום שבו הגיעה אליו ההודעה על החלטת קצין התגמולים, אולם רשאית הועדה להאריך לו את מועד הערעור לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים יום.

משמע, לעותר קיימת דרך חלופית לקבלת הסעד אותו הוא מבקש. יצוין כי המשיבים בתגובתם הסכימו לפנים משורת הדין, כי במידה וירצה העותר להעלות את טענותיו בפני ועדת ערעור כקבוע בסעיף 33(א) יאפשרו לו לקיים דיון, חרף חלוף המועד על-פי הסעיף, לעניין מועד הפסקת התגמולים.

3.העותר מעלה שתי טענות נוספות: האחת נוגעת לאי סיוע ללימודי ילדיו של העותר, והשניה נוגעת לצרכיו הרפואיים. אף דינן של טענות אלו להידחות על הסף בשל קיומם של סעדים חלופיים.

באשר לסיוע ללימודי ילדיו, מבהירים המשיבים בתגובתם כי בהתאם להוראות אגף השיקום ניתן מענק השתתפות במימון לימודים על תיכוניים ואקדמאיים לנכה עבור ילדיו הלומדים במוסדות מוכרים. החלטה השוללת מענק זה ניתנת לתקיפה באמצעות הגשת העתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים, מכוח פריט מספר 26 לתוספת הראשונה של חוק בתי משפט לענינים מנהליים, התש"ס-2000.

באשר לצרכיו הרפואיים והנפשיים של העותר, אשר הוא אינו מפרט את מהותם, עליו לפנות אל רשויות בתי הסוהר אשר אמונות על שמירת בריאותם של האסירים השוהים במשמורתן. יוער כי המשיבים מציינים בתגובתם שהעותר אינו מוכר כיום על ידי משרד הביטחון כנכה בגין מחלת נפש ולפיכך אינו זכאי לקבל טיפול נפשי ממשרד הביטחון.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.