פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2285/06 שלום גראפי נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

תכנון ובנייה · הארכת מועד לתביעת פיצויים לפי סעיף 197עתירה מנהלית נגד סירוב משרד הפנים להאריך מועד להגשת תביעה לפיצוי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה נדחתה משום שבקשת העותרים להארכת מועד להגשת תביעת פיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה הוגשה באיחור רב ומופלג, ללא עילה לשיהוי. העותרים לא הראו טעם מיוחד להארכת המועד. התרשלות משרד הפנים שלא השיב למכתב אינה מהווה טעם מיוחד בנסיבות המקרה.

העובדות

התכנית שבגינה מתבקש הפיצוי פורסמה בשנת 1982, ובשנת 1988 פורסמה תכנית מאושרת חדשה. בקשת הארכת המועד הוגשה למשרד הפנים בשנת 2004, באיחור רב ומופלג. העותרים לא הראו טעם מיוחד להארכת המועד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לקבל בקשה להארכת המועד להגשת תביעה לפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה כאשר הבקשה הוגשה באיחור רב ומופלג ללא עילה מוצדקת לשיהוי?
  2. 2.האם התרשלות הרשות במתן תשובה למכתב העותרים מהווה טעם מיוחד להארכת המועד?

הלכות

  1. 1

    איחור יוצא דופן בהגשת בקשה להארכת מועד לתביעת פיצוי לפי סעיף 197 יתקבל רק מטעמים מיוחדים, והשיהוי הרב ללא עילה מצדיק דחייה

    ״בשים לב לכך שההתיישנות הסטטוטורית של תביעות מסוג זה היא בת שלוש שנים, הרי״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    התרשלות הרשות שלא השיבה למכתב המבקשים אינה מהווה טעם מיוחד להארכת המועד בנסיבות החריגות של המקרה

    ״התרשלות זו אינה מהווה טעם מיוחד להארכת המועד בנסיבות החריגות של המקרה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שיהוי
  • הארכת מועד
  • מטעמים מיוחדים
  • פיצוי
  • סעיף 197
  • חוק התכנון והבנייה
  • התיישנות
  • משרד הפנים
  • תכנית מאושרת

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

2285/06

בפני:

כבוד הנשיאה ד' ביניש

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט י' דנציגר

העותרים:

1. שלום גראפי

2. אהרון כהן

3. אסתר כהן

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הפנים

2. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה המרכז

עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה:

ז' בחשון התשס"ט

(05.11.2008)

בשם העותרים:

בשם המשיב 1:

בשם המשיבה 2:

עו"ד אורי שטנדל

עו"ד איתי רביד

עו"ד מתקאל סמארה

פסק-דין

לא עלה בידי בא-כוח העותרים להצביע על עילה לשיהוי הרב שחל בבקשת העותרים שהופנתה למשרד הפנים להארכת המועד להגשת תביעה על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. התכנית שבגינה מתבקש הפיצוי לפי סעיף 197 פורסמה בשנת 1982 ובשנת 1988 פורסמה תכנית מאושרת חדשה.

בקשת הארכת המועד הוגשה על ידי העותרים באיחור רב ומופלג בשנת 2004. בשים לב לכך שההתיישנות הסטטוטורית של תביעות מסוג זה היא בת שלוש שנים, הרי האיחור בהגשת הבקשה שניתן להיעתר לה רק "מטעמים מיוחדים" הוא איחור יוצא דופן.

העותרים לא הראו טעם מיוחד להארכת המועד לא על פי הטעמים המנויים באמות המידה של משרד הפנים ואף לא כל טעם מיוחד אחר. אמנם, צודק בא-כוח העותרים בטרוניה שהעלה על כך שמכתב העותרים משנת 2004 לא זכה לתשובתו של משרד הפנים, אך התרשלות זו אינה מהווה טעם מיוחד להארכת המועד בנסיבות החריגות של המקרה.

אשר על כן העתירה נדחית.

ניתן היום, ז' בחשון התשס"ט (05.11.2008), בפני באי-כוח

הצדדים.

ה נ ש י א ה

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1איחור יוצא דופן בהגשת בקשה להארכת מועד לתביעת פיצוי לפי סעיף 197 יתקבל רק מטעמים מיוחדים, והשיהוי הרב ללא עילה מצדיק דחייה
  2. 2התרשלות הרשות שלא השיבה למכתב המבקשים אינה מהווה טעם מיוחד להארכת המועד בנסיבות החריגות של המקרה