פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
2296/11
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
העותרת:
אסתר צ'ובדי
נ ג ד
המשיב:
ראש המוסד לביטוח לאומי
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
י"א בסיון התשע"א
(13.6.2011).
בשם העותר:
עו"ד שלמה אייגנר
בשם המשיב:
עו"ד אורנה רוזן אמיר
פסק-דין
עניינה של עתירה זו בהחלטת פקיד התביעות בשאלת זכאותה של העותרת לתשלום גמלת סיעוד בהתאם להוראות פרק י' בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי ) ותקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ"ח – 1988 (להלן:
התקנות ).
1.
העותרת, ילידת 1926, עברה את נוראות השואה כנערה צעירה במחנה ההשמדה אושוויץ. כפועל יוצא, לקתה העותרת בגופה ובנפשה. כפי שמצוין בעתירה, העותרת "מקבלת מרשות הפיצויים הגרמנית 742 יורו לחודש כפיצוי על נזקי הגוף והבריאות, למטרת הבראתה לרכישת תרופות ולטיפולים אחרים. בנוסף מקבלת העותרת קצבת זקנה וקצבה מ"מבטחים"". העותרת מדגישה כי הסכום הכולל שאותו היא מקבלת, אין די בו כדי לכסות את הטיפול הסיעודי שלו היא זוכה ממטפלת שנשכרה לשם כך. העותרת קובלת על הדרך שבה מחשב המשיב את הכנסותיה, ועל כך שהתקבול החודשי עבור נזקי גוף ובריאות המתקבל מגרמניה לפי חוק הפיצויים הגרמני מחושב על-ידו כהכנסה, בעוד שלהשקפתה מדובר בפיצוי בגין הוצאות רפואיות. צורת חישוב זו מביאה לכך שהעותרת מוגדרת כבעלת הכנסה העולה על השכר הממוצע במשק, ובכך נשללת ממנה האפשרות לקבל קצבת סיעוד מלאה. להשקפת העותרת, צורת החישוב האמורה, המבוססת על הוראות תקנה 3 לתקנות, פוגעת בזכויותיה החוקתיות והינה בבחינת חריגה מסמכות. על יסוד האמור מבקשת העותרת את התערבותנו.
2.
בית משפט זה (השופטת
א' חיות ) הורה למשיב להגיש עמדה בכתב בשאלת קיומו של סעד חלופי. המשיב טוען כי עסקינן
בהחלטת פקיד תביעות באשר לשיעור זכאותה של העותרת לגמלת סיעוד, ולבית הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון בטענות המובאות בעתירה, בהתאם להוראת סעיף 391(א) לחוק הביטוח הלאומי. לשאלה זו יוחד הדיון בעתירה במעמד הצדדים. ב"כ העותרת אינו חולק על כך שקיים לעותרת סעד חלופי בבית הדין האזורי לעבודה. אולם להשקפתו, מדובר במקרה חריג, נוכח גילה של העותרת, מצבה ותולדותיה. לדבריו, העותרת זכאית לסעד מיידי בבית משפט זה, שכן קיים חשש שבשל התמשכות ההליכים בבית הדין לעבודה, לא יהיה בידה לקבל סעד אפקטיבי בימי חייה.
3.
שמענו בקשב את טיעוניו המפורטים של בא כוחה המלומד של העותרת. אין ספק כי מדובר במקרה בעל אופי הומניטארי מובהק המצדיק הכרעה מהירה. אולם אין בידינו לקבוע כי הכרעה כזו לא תוכל להינתן בבית הדין האזורי לעבודה, וכי הכרעה בבית משפט זה תינתן בלוח זמנים קצר יותר (מה גם שבהיעדר תגובה מטעם המשיב לגופם של דברים, נוכח השאלה שהועמדה להכרעתנו, לא היה בידינו לקיים דיון לגופם של דברים במסגרת הדיון בעל פה שנערך לפנינו)
אמנם, כידוע, הרחבת סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, אין בה כדי לצמצם את סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק (ראו בג"צ 6163/92 איזנברג נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מז(2) 229, 238 (1993)). עם זאת, כלל ידוע הוא כי בית משפט זה אינו בא במקומו של בית הדין לעבודה, ותפקידו מתמקד בביקורת שיפוטית על פסקי הדין היוצאים מתחת ידו של בית הדין הארצי לעבודה, שמא נפלה בהם טעות משפטית מהותית (ראו בג"צ 2795/96 חלמיש נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 25.4.1996)). גם אם פלוני סבור שעניינו יוכל להתברר ביתר מהירות בבית המשפט הגבוה לצדק, אין הוא רשאי להתעלם מהסעד החלופי העומד לו. אין אנו רואים אפוא להיזקק לגופה של העתירה, שמקומה בבית הדין האזורי לעבודה. בצד האמור, נוכח הנסיבות המיוחדות עליהן עמדנו והבקשה לצו ביניים שתלויה ועומדת לפנינו, אנו נותנים בזה צו ארעי לפיו תינתן לעותרת קצבת סיעוד בשיעור המירבי הניתן לאדם במצבה הרפואי. הצו יעמוד בעינו עד להחלטה אחרת בבית הדין האזורי לעבודה (השוו: בג"צ 6637/03
אברהם אקסקלוב נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם, 1.1.04)).
4.
חזקה על בית הדין האזורי לעבודה שייתן דעתו לנסיבותיה המיוחדות של העותרת, ולצורך להכריע בעניינה במהירות הראויה. רשמנו לפנינו את הערת ב"כ המשיב כי בידי העותרת לפנות בבקשה ל"החמרה", והנחתנו היא כי המשיב ינהג עם העותרת מנהג "בית הלל", בכפוף להוראות הדין. למותר לציין כי אין אנו נוקטים עמדה לגופה של המחלוקת נושא העתירה.
נוכח קיומו של סעד חלופי, העתירה נמחקת אפוא.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"א בסיון התשע"א (13.6.2011).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט