בג"ץ 2303/02 עלי ראניה עפו נ. משרד הפנים

העותרת 1 הגישה למשרד הפנים בקשה ל"איחוד משפחות" עם בעלה, העותר 2. לדברי העותרים, משתהה המשיב במתן תשובה עניינית וסופית לבקשתם. ביום 6.3.2002 הוסיף המשיב 2 והחליט לגרש את העותר מן הארץ, ולעניין זה הוציא צו לגירושו. על כל אלה נסבה העתירה שלפנינו.

עתירה זו מצויה כיום בתחום סמכותו של בית-המשפט המחוזי בשיבתו לדין כבית-משפט לעניינים מינהליים, ועל-כן חייב העותר להפנות עתירתו לאותו בית-משפט בן-סמכות ולא לבג"ץ.

כדי לאפשר לעותרים לפנות לבית-המשפט המוסמך בעוד העותר 2 בארץ, מוצא בזאת צו ולפיו ייאסר על המשיבים להרחיק את העותר מן הארץ עד ליום 31 במארס 2002. כך תינתן שהות לעותרים לפנות לבית-המשפט המוסמך ולבקש ממנו כי יתן צו ביניים כפי שיבקשו.

העתירה נדחית.

היום, ב' בניסן תשס"ב (15.3.02).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת

_________________

העתק מתאים למקור

02023030. G01

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

רשם

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il

לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il