פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בג"ץ
2303/96
בפני:
כבוד השופט
מ' חשין
כבוד
השופט
י'
זמיר
כבוד
השופטת ט' שטרסברג-כהן
העותר
:
לוקש
ולנטין
נגד
המשיבים
:
1.
שר הפנים
2.
שר המשטרה
עתירה
לשחרור ממעצר
תאריך
הישיבה: ט' באייר תשנ"ח (5.5.98)
בשם
העותר: עו"ד וודים סטרוביחובסקי
בשם
המשיבים: עו"ד יוכי גנסין
החלטה
המבקש, הנמצא במעצר, מבקש שבית המשפט יצווה על שחרורו מן המעצר לאלתר. הוא מסתמך על פסק דין של בית משפט זה, מיום 27.1.97, בו נאמר כך: "העותר ישוחרר מן המעצר לצורך יציאתו מן הארץ כאשר יהיו בידו היתר כניסה למדינה אחרת וכרטיס טיסה לאותה מדינה". ב"כ המבקש מציין כי ביום 26.4.98 הודיע למשיבים כי בידי אשתו של המבקש כרטיס טיסה למוסקבה, ליום 10.5.98, ואשרת כניסה לרוסיה. הוא טוען שבכך התמלאו התנאים לשחרורו של המבקש מן המעצר, כפי שנקבעו בפסק הדין, ובהתאם לכך הוא מבקש את שחרור המבקש לאלתר.
לטענת ב"כ המבקש השחרור מבוקש כדי שהמבקש יוכל לשהות עם אשתו, לפני צאתו את הארץ, וכן כדי לרכוש חפצים לקראת הנסיעה. אולם רכישת החפצים הנדרשים לצורך היציאה יכולה להתבצע באמצעות אשתו. ובית המשפט לא הורה על שחרורו של המבקש מן המעצר לצורך שהות עם אשתו, אלא רק לצורך יציאתו מן הארץ. הדרך המקובלת ליציאה מן הארץ במקרים כמו מקרה זה, היא שחרור מן המעצר סמוך לטיסה, ויציאה מבית המעצר בליווי משטרתי אל נמל התעופה, לצורך הטיסה. זאת היתה כוונת פסק הדין, ולכן אין יסוד להסתמך על פסק הדין כדי לתבוע שחרורו של המבקש מן המעצר כיום.
לפיכך הבקשה נדחית.
אין בכך כדי למנוע בעד המבקש להגיש בקשה לשחרורו מן המעצר, עוד לפני מועד הטיסה, ואם תוגש בקשה כזאת ישקול בית המשפט אם יש מקום לשחרור המבקש מן המעצר, בתנאים כפי שייקבעו.
ניתנה היום, ט' באייר תשנ"ח (5.5.98).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
96023030.
I04