פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בג"ץ 2315/02 - ד'
בפני:
כבוד הרשם בעז אוקון
העותרים
:
1. יובל
בר אור
2. א. ביטחון אזרחי
בע"מ
נגד
המשיבים
:
1.
פקידת רישוי כלי ירייה מחוז ת"א
2. משרד הפנים
3. משטרת ישראל
בקשה למתן הוראות
החלטה
ביום 14.3.02 הגישו העותרים עתירה דחופה למתן צו על תנאי וצו ביניים, שעניינה התליית רישיון מיוחד שניתן לעותר 1 לפי חוק כלי יריה, תש"ט-1942, ואי חידוש הרישיון המיוחד לניהול כלי יריה שבידי הועתרת 2.
המשיבים הגיבו לעתירה והודיעו כי הם מתנגדים לה. המשיבים ציינו בפתח תשובתם כי היה על העותרים לפנות בעתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענייינם מינהליים. בסיום תשובתם ציינו המשיבים, כי נוכח העובדה שהעותרים הופנו להוראות הצו, עוד קודם להגשת העתירה, יעמדו המשיבים על פסיקת הוצאות "וזאת גם אם העותרים ימלכו עתה בדעתם ויבקשו למחוק את עתירתם".
כב' השופט חשין דחה את הבקשה להוצאת צו ביניים, תוך שהוא מציין כי הדרך הנאותה היא פניה לבית המשפט לעניינים מינהליים. כב' השופט חשין לא פסק הוצאות בגדרה של ההחלטה שניתנה על ידו.
לאחר דברים אלה, בגדרו של הליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה, לפיה נמחקה העתירה בבית המשפט לעניינים מינהליים ללא צו להוצאות.
לאחר דברים אלה פנו המשיבים לבית משפט זה וביקשו כי יפסקו הוצאות נגד העותרים.
עיון בפרוטוקול הדיון שנערך בבית המשפט המחוזי (כב' השופט פוגלמן) מלמד, כי סוכם על דעת שני הצדדים כי על ההחלטה שלא לחדש את רישיון העותרת יש להגיש ערר לרשות מוסמכת לפי חוק כלי יריה, וכי העותרים יפנו לרשות המוסמכת. כן סוכם כי בנוגע לבקשה למתן רישיון זמני, תערך פניה לרשות המוסמכת, כאשר עד אז יעמוד הצו הזמני שניתן על כנו. על יסוד זה הוחלט על מחיקת העתירה ללא צו להוצאות.
בנסיבות אלה, נראה לי כי הסכמת הצדדים לסיים את הפרשה ללא צו להוצאות בפני בית המשפט קמא מתפרשת גם על ההליכים בבית משפט זה. כך נוהגים עם המשיבים, וכך יש לנהוג גם עם העותרים.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום,
כ"ז בתמוז תשס"ב (7/7/02).
בעז אוקון
ר ש ם