בג"ץ 2319/21 פלוני נ. פלוני

השופט ד' מינץ:

בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת כי נורה על ביטול החלטת בית הדין הרבני הגדול מיום 14.3.2021, במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה על החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים מיום 3.3.2021.

1.

בתמצית, בין העותרת למשיב 1 (להלן: המשיב ) מתנהלים הליכי גירושין בבית הדין האזורי בירושלים, כאשר סוגיות אחרות הנלוות לעניין הגירושין (מזונות ילדיהם הקטינים, משמורת ילדיהם הקטינים וענייני רכוש) מתנהלות בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. מהחלטת בית הדין האזורי מיום 3.3.2021 עולה כי ניתנו בעניינה של העותרת החלטות רבות, וביניהן החלטה המורה על חיובה להתגרש והחלטה המטילה עליה צווי הגבלה. מאותה החלטה גם עולה כי משנקבע המועד לסידור הגט בין הצדדים, העלה בא-כוח העותרת טענה כי ההליך פסול מיסודו בשל כך שהעותרת אינה מבינה את השפה העברית ומשכך לא הבינה את שנעשה בהליך וזכות הגישה שלה לערכאות נפגעה. בהחלטתו הבהיר בית הדין כי על אף שהעותרת העלתה טענות שונות במסגרת ההליך והגישה בקשות שונות, בשום שלב לא טענה כי היא לא מבינה את השפה. היא גם הייתה מיוצגת בכל הדיונים, ובית הדין התרשם כי היא מבינה את אשר מתנהל באולם. לפיכך נמצא כי אין בסיס לבקשתה לבטל את ההליך מחמת היעדר הבנתה את ההליך. כן הורה בית הדין על חיובה של העותרת בקנס בסך של 1,250 ש"ח לשבוע לטובת אוצר המדינה, בגין כל שבוע שבו היא תסרב להתגרש.

2.

על החלטה זו הגישה העותרת בקשת רשות ערעור לבית הדין הרבני הגדול במסגרתו חזרה על הטענה כי היא לא הבינה את ההליך בשל היותה דוברת אנגלית. משלא נמצא כי יש בטענות העותרת בדבר אי-הבנת ההליך כדי להצדיק את התחלת ההליך מראשיתו, הבקשה נדחתה. נקבע כי השאלה אם העותרת הבינה את ההליך שבו השתתפה לאורך זמן היא שאלה עובדתית המסורה לבית הדין האזורי, אשר דחה את הטענה שכאמור לא נשמעה לאורך ההליך. בית הדין האזורי אף דיבר עמה בחלק מהדיון בשפה האנגלית וקבע כי העותרת הבינה את אשר נעשה. גם צוין כי העותרת יוצגה על ידי בא-כוח הדובר את השפה האנגלית כשפת אם.

3.

מכאן לעתירה שלפנינו, במסגרתה נטען כי בית הדין הרבני פעל בחוסר סמכות בעת שקיבל את תביעת המשיב לגירושין ללא שאפשר לעותרת הליך הוגן והבנת ההליך.

4.

דין העתירה להידחות על הסף. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין של בתי דין רבניים. התערבות בהכרעת בתי דין דתיים מוגבלת למקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי או כאשר נדרש סעד מן הצדק מקום שהעניין אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר (ראו למשל לאחרונה: בג"ץ 2163/21 פלונית נ' פלוני , פסקה 4 (4.4.2021); בג"ץ 2381/21 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול , פסקה 5 (11.4.2021)). עיון בהחלטות בית הדין האזורי ובית הדין הגדול מלמד כי העותרת הייתה מיוצגת לכל אורך ההליך, ולא העלתה עד כה טענות בנוגע לאי-הבנתה את אשר נעשה. גם התרשמותו הישירה של בית הדין הייתה כי העותרת הבינה את אשר נאמר לכל אורך הדרך. בהתאם לאמות המידה האמורות, אין אפוא בטענות העותרת כדי להצדיק התערבותנו ולהורות על שמיעת התיק מתחילתו, כמבוקש על ידה.

העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, העותרת תישא בהוצאות מתונות לטובת אוצר המדינה בסך של 2,000 ש"ח.