פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2322/21חזית לוחמים למען צבא התנדבותי מקצועי נ. שר הביטחון

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
משפט מנהלי · גיוס חובה ושירות ביטחוןעתירה לבג"ץ לבקשת צו על-תנאי

בג"ץ דן בעתירה שביקשה להורות למשיב לנמק מדוע לא תבוטל חובת הגיוס או לחלופין יונהג מודל גיוס משולב מבוסס התנדבות. נקבע כי שינויים מרחיקי לכת במדיניות הגיוס, לרבות המעבר לצבא מקצועי, מחייבים חקיקה ראשית ואינם בסמכות הרשות המבצעת. העתירה נדחתה על הסף.

העובדות

העותרים ביקשו צו על-תנאי המורה למשיב 1 לנמק מדוע לא תבוטל חובת הגיוס, ולחלופין מדוע לא יונהג מודל גיוס משולב המבוסס על התנדבות. הסוגיה נתונה במחלוקת עמוקה בחברה הישראלית. בג"ץ דחה את העתירה על הסף.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להוציא צו על-תנאי המורה לנמק מדוע לא תבוטל חובת הגיוס לפי חוק שירות ביטחון
  2. 2.האם מוסמך המשיב לקבוע מודל גיוס משולב או מעבר לצבא מקצועי ללא חקיקה ראשית

הלכות

  1. 1

    שינויים מרחיקי לכת במדיניות גיוס החובה צריכים להתבצע על ידי הרשות המחוקקת ולא על ידי הרשות המבצעת

    ״שינויים בתחום, בפרט שינויים מרחיקי לכת כפי שמציעים העותרים, צריכים להתבצע על ידי הרשות״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    המעבר למודל של צבא מקצועי צריך להיעשות במסגרת חקיקה ראשית

    ״גם המעבר למודל של צבא מקצועי צריך להיעשות במסגרת חקיקה ראשית״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • חובת גיוס
  • שירות ביטחון
  • צו על-תנאי
  • צבא מקצועי
  • חקיקה ראשית
  • מודל גיוס משולב
  • התנדבות

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

2322/21

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט ג' קרא

כבוד השופט ד' מינץ

העותרים:

1. חזית לוחמים למען צבא התנדבותי מקצועי

2. התנועה לחופש כלכלי חברתי

3. המפלגה הליברלית החדשה (תנועה

לחופש פרט)

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הביטחון

2. ראש המטה הכללי של צבא ההגנה

לישראל

3. צבא הגנה לישראל

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותרים:

עו"ד אבי רוזנברג

פסק-דין

השופט ד' מינץ:

בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נוציא צו על-תנאי המורה למשיב 1 לנמק מדוע לא תבוטל חובת הגיוס הנהוגה כיום על פי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: חוק שירות בטחון ). לחלופין מדוע לא יונהג מודל גיוס משולב במסגרתו יגויסו בהסכמה משרתים לשירות צבאי, ורק אם גיוס התנדבותי זה לא ימלא את המכסה המינימלית החיונית לצרכי הביטחון של מדינת ישראל, יעשה שימוש בסמכות המוקנית לו מכוח חוק שירות בטחון.

דין העתירה להידחות על הסף. סוגיית גיוס החובה היא סוגיה המצויה במחלוקת עמוקה בחברה הישראלית ושינויים בתחום, בפרט שינויים מרחיקי לכת כפי שמציעים העותרים, צריכים להתבצע על ידי הרשות המחוקקת. בדומה להסדרת דחיית שירותם של תלמידי ישיבה, המהווה הסדר ראשוני, שמשיב 1 אינו מוסמך להכריע בו, גם המעבר למודל של צבא מקצועי צריך להיעשות במסגרת חקיקה ראשית (השוו: בג"ץ 3267/97 רובינשטיין נ' שר הביטחון , פ"ד נב(5) 481 (1998)).

העתירה נדחית.

ניתן

היום, ח' באייר התשפ"א (20.4.2021).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1שינויים מרחיקי לכת במדיניות גיוס החובה צריכים להתבצע על ידי הרשות המחוקקת ולא על ידי הרשות המבצעת
  2. 2המעבר למודל של צבא מקצועי צריך להיעשות במסגרת חקיקה ראשית