בג"ץ 2336/02 אלי ואנונו נ. קצין התגמולים

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959. לעניין קביעת דרגת נכות על-פי המבחנים שבתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל-1969 (להלן: תקנות הנכים).

המבקש משיג על שיעורי הנכות שנקבעו לו בעיקר משום שלא התחשבו במשמעות הסוביקטיבית של פגימותיו בהיותו נגן סקסופון שהפגימות מהן הוא סובל מגבילות אותו בתיפקודו ובעיסוקו באופן שאינו משתקף בנכויות שנקבעו.

דין הבקשה להידחות.

המבקש משיג על הערכות רפואיות של הועדה הרפואית העליונה ועל אחוזי הנכות שקבעה לו הועדה. עניינים אלה הם בסמכות בלעדית של הועדות הרפואיות שבידן הסמכות וברשותן הידע להעריך את מצבו הרפואי של נכה ולקבוע אחוזי נכות לפי המבחנים הקבועים בתקנות הנכים. הערעור על החלטות ועדות רפואיות יכול להתייחס על פי החוק לנקודה משפטית בלבד.

אכן, נראה כי המבחנים שבתקנות הנכים נקבעים על-פי מבחן אובייקטיבי ולא על פי השפעתו של המום על כושר התפקוד הסובייקטיבי של הנפגע. עמד על כך סגן הנשיא י' יעקבי-שווילי בערעורו של המבקש לפניו, בקובעו כי עניינו של המבקש הוא דוגמא לכך שהמבחנים האובייקטיבים שאינם נותנים מרווח להגדלת אחוזי הנכות בהתחשב בעיסוקו של הנכה, גורמים לפגיעה בנכה. לפיכך, מבלי לחוות דעה נמרצת בנושא, הפנה השופט את דבריו הנ"ל למשיב ולפרקליטות, ואף אני גורסת כי על המחוקק לבחון את העניין ולומר את דברו. עם זאת על-פי הדין הקיים, תקנות הנכים מחייבות את הועדות הרפואיות וקביעות הועדות הרפואיות בהתאם להן, אינן נושא לביקורתנו, ככל שהדבר נוגע לקביעת הנכות על-פי התקנות. אם יש מקום לשנות את תקנות הנכים באופן שתאפשרנה קביעות נוחות יותר וגמישות יתר בקביעת נכות הנכה, על המחוקק לעשות כן וידנו קצרה מלהושיע.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.