בג"ץ 2340/00 פלוני נ. שירות הבטחון הכללי

העותר, שהוכר כסייען והזכאי לטיפול על-ידי מינהלת הטיפול בסייענים, מרצה עונש מאסר בפועל. במסגרת עתירה קודמת שהוגשה על-ידיו הושג הסדר המאפשר לאשתו של העותר לקבל היתרים לשהיית ארעי בישראל, על-מנת שמקץ שישה חודשים של שהייה בישראל תיבחן זכאותה של המשפחה לקבלת תעודת זהות המאפשרת ישיבת ארעי. הוצאו לה היתרים לשהיית ארעי אך היא לא ניצלה אותם ולא באה עם ילדיה לישראל. בקשת העותר היא, כי המדינה תיתן לאשתו ולילדיו סיוע כספי שיאפשר להם לממן את שהייתם בישראל. לדרישה זו אין, בנסיבות העניין, יסוד. לעותר שני בנים בוגרים הגרים בישראל. אשתו וילדיו האחרים, אם אכן חפצים הם לגור בישראל, צריכים - בראש ובראשונה - לבוא לישראל ולהוכיח בדרך זו את רצונם להעתיק את מרכז חייהם לכאן.

כן עולה מתשובת המדינה, כי לאחר שחרורו של העותר מבית הסוהר בכוונת מינהלת הטיפול בסייענים להיפגש עמו ולבחון אפשרות לסייע לו. אנו מניחים כי גם האפשרות לסייע לאשת העותר תיבחן בבוא העת.

בנסיבות שפורטו איננו רואים מקום למתן סעד נוסף ואנו דוחים את העתירה.