פסק-דיןעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2345-24 בג"ץ 2345-24

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
משפט מנהלי · מעצר מינהלי לאחר ביטול צו ועיכוב ביצועעתירה לבג"ץ נגד צו מעצר מינהלי שהוצא על ידי המפקד הצבאי ונשמר בערעור בבית המשפט הצבאי לערעורים

העותר עתר נגד צו מעצר מינהלי של כשלושה חודשים שהוצא נגדו לאחר הרשעתו בעבירת נשק, וששב ונשמר בערעור התביעה הצבאית. בג"ץ עיין בחומר החסוי ומצא בסיס למסוכנות הנשקפת מהעותר לביטחון האזור. העתירה נדחתה.

העובדות

העותר נעצר בחשד לפגיעה בביטחון האזור ולעבירות נשק והוחזק במעצר מינהלי. לאחר הרשעתו בעבירת החזקת נשק פקע מעצרו עד תום ההליכים. המפקד הצבאי הורה על מעצר מינהלי נוסף של כשלושה חודשים, אשר בית המשפט הצבאי ביטל ואז שב וקיבל את ערעור התביעה הצבאית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערב בצו מעצר מינהלי שהוצא לאחר שבית המשפט הצבאי ביטל אותו
  2. 2.האם מתקיימת נסיבות יוצאות דופן להעברה כפולה בין המסלול המנהלי למסלול הפלילי

הלכות

  1. 1

    בית המשפט לא מצא עילה להתערבות בצו המעצר המינהלי, לאחר שעיין בחומר החסוי ומצא בסיס למסוכנות הנשקפת מהעותר.

    ״נחה דעתנו כי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בית המשפט ציין כי קיים פער בין החומר החסוי למידע הגלוי, אך פער זה אינו מונע את הצו.

    ״מצאנו, כמו בית המשפט הצבאי לערעורים, כי קיים פער בין החומר החסוי לבין המידע״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר מינהלי
  • מפקד צבאי
  • חומר חסוי
  • העברה כפולה
  • נסיבות יוצאות דופן
  • ערעור
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

פסק-דין בתיק בג"ץ 2345/24

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ 2345/24

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופטת י' וילנר

כבוד השופט ע' גרוסקופף

העותר:

אחמד מאהר זכארנה

נ ג ד

המשיבים:

1. שופט צבאי משפטאי

2. המפקד הצבאי איו"ש

3. שירות הביטחון הכללי

עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה:

כ"ג בניסן התשפ"ד (1.5.2024)

בשם העותר:

בשם המשיבים:

עו"ד כמאל

נטור

עו"ד יונתן סיטון

פסק-דין

1.העותר יליד 1995, תושב קבאטיה, נעצר ביום 24.7.2022 בחשד לפגיעה בביטחון האזור, בצה"ל ובפעילותו, וכן בחשד לעבירות בנשק, אחזקה סחר ושימוש בנשק, אולם הכחיש את כל המיוחס לו.

בהמשך, הוחזק העותר במעצר מינהלי מיום 31.7.2022 עד ליום 23.1.2023, שלאחריו הוגש כנגד העותר כתב אישום בגין עבירת החזקת נשק וכן ניתנה בעניינו החלטה שהורתה על מעצרו עד תום ההליכים. ביום 7.2.2024 הורשע המערער לפי הודאתו בעבירת החזקת נשק, ובמסגרת גזר דינו הוארך מאסר על תנאי שכבר היה עומד ותלוי בעניינו. עם הרשעתו פקע מעצרו עד תום ההליכים.

נוכח המסוכנות הנשקפת ממנו לביטחון האזור על רקע המידע החסוי שהצטבר בעניינו, ובהיעדר חלופת מעצר פלילית, הורה המפקד הצבאי על מעצרו של העותר לתקופה של כשלושה חודשים, בקיזוז ימי מעצרו, החל מיום 6.2.2024 ועד ליום 5.5.2024 (להלן: הצו). ביום 25.2.2024 ביטל בית המשפט הצבאי את הצו בציינו כי נדרשות נסיבות יוצאות דופן לצורך העברה כפולה בין המסלולים המינהלי והפלילי שאינן מתקיימות בעניינו של העותר, וכי אחד השיקולים המקלים בגזירת דינו של המערער בהליך הפלילי היה כי אין אינדיקציה למניעים פליליים או ביטחוניים העומדים ברקע העבירה שביצע. ביום 28.2.2024 קיבל בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורה של התביעה הצבאית כך שהצו יעמוד בתוקף עד ליום 5.5.2024 כפי שהורה המפקד הצבאי.

על כך נסבה העתירה דנן.

2.עמדת המשיבים 3-2 (להלן: המשיבים), היא כי דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בצו, הואיל וזה הוצא מטעמי בטחון החלטיים ולאחר שנמצא כי אין דרך אחרת למנוע את הסיכון הרב הנשקף מהעותר לביטחון האזור ולשלום הציבור. המשיב הצהיר כי בדעתו להאריך את הצו המנהלי לתקופה נוספת של שלושה חודשים.

3.לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר עיינו בחומר החסוי ונחה דעתנו כי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה העותר "מעורב באמל"ח; ומהווה סכנה לביטחון האזור". כמו כן מצאנו, כמו בית המשפט הצבאי לערעורים, כי קיים פער בין החומר החסוי לבין המידע הגלוי, שהביא להעמדתו לדין פלילי של העותר בגין עבירה אחת של החזקת נשק.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן

היום, כ"ג בניסן התשפ"ד (1.5.2024).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בית המשפט לא מצא עילה להתערבות בצו המעצר המינהלי, לאחר שעיין בחומר החסוי ומצא בסיס למסוכנות הנשקפת מהעותר.
  2. 2בית המשפט ציין כי קיים פער בין החומר החסוי למידע הגלוי, אך פער זה אינו מונע את הצו.