החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2348/03 אוסמה עסראוי נ. משטרת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

אסירים · שחרור מוקדם מהכלא וחומר מודיעיני חסויבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (בהליך שהוגש כעתירה לבג"ץ) בעניין שחרור מוקדם

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר, אסיר, ביקש שחרור מוקדם והתנגד לכך משטרת ישראל. בית המשפט המחוזי דחה את עתירתו, והעתירה לבג"ץ נבחנה כבקשת רשות ערעור. בג"ץ קבע כי לאחר עיון בחומר החסוי אין עילה להתערב, ולא מצא מקום לחשוף אותו לעותר, ולפיכך דחה את העתירה.

העובדות

העותר, אסיר, עתר נגד התנגדות משטרת ישראל לשחרורו המוקדם. בית המשפט המחוזי דחה את עתירתו וקבע כי החלטת ועדת השחרורים הייתה סבירה לנוכח התנהגותו השלילית בבית הסוהר והסכנה לשלום הציבור. ההכרעה התבססה, בין היתר, על חומר מודיעיני חסוי שהוגש לבית המשפט. העותר ביקש לחשוף את החומר החסוי בפניו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שקבע כי החלטת ועדת השחרורים הייתה סבירה?
  2. 2.האם יש לחשוף לעותר את החומר המודיעיני החסוי שהוגש לבית המשפט המחוזי?

הלכות

  1. 1

    כאשר ההליך שהוגש כעתירה לבג"ץ הוא למעשה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, יש לבחון אותו לגופו כבקשה כזו.

    ״אף שהעתירה הוגשה כעתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק הריהי, לאמיתו של דבר, בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    לאחר עיון בחומר המודיעיני החסוי אין עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, וכן אין מקום לחשוף את החומר החסוי בפני העותר.

    ״עיון בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, בתגובת המשיבה ובחומר המודיעיני החסוי, שכנענו כי אין עילה להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ועדת השחרורים
  • חומר מודיעיני חסוי
  • בקשת רשות ערעור
  • עתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק
  • משטרת ישראל

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

2348/03

בפני:

כבוד השופט א' מצא

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותר:

אוסמה עסראוי

נ ג ד

המשיבה:

משטרת ישראל

עתירה למתן צו-על-תנאי

העותר:

בעצמו

בשם המשיבה:

עו"ד ד' מנחה

פסק-דין

השופט א' מצא:

העותר הינו אסיר המרצה מאז ספטמבר 1999

מאסר בפועל בן ארבע שנים. ביום 5.12.02 דחתה ועדת השחרורים את בקשתו לשחרור

על-תנאי. העותר עתר כנגד החלטה

זו לבית-המשפט המחוזי, אך עתירתו נדחתה. בית-המשפט המחוזי קבע, כי החלטת ועדת השחרורים הייתה סבירה על רקע התנהגותו השלילית של העותר בתוך כותלי בית-הסוהר והסכנה הכרוכה בשחרורו לשלום הציבור. הכרעתו זו התבססה, בין היתר, על חומר מודיעיני חסוי שהוגש לבית-המשפט. בעתירתו שלפנינו מלין העותר על התנגדותה של משטרת ישראל לשחרורו המוקדם. כן ביקש לחשוף בפניו את החומר המודיעיני החסוי שהוגש לבית-המשפט בעניינו. אף שהעתירה הוגשה כעתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק הריהי, לאמיתו של דבר, בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי.

בחנו את בקשת העותר לגופה ומסקנתנו היא כי דין בקשתו להידחות. עיון בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, בתגובת המשיבה ובחומר המודיעיני החסוי, שכנענו כי אין עילה להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי. כן לא שוכנענו כי יש מקום לחשוף את החומר החסוי בפני העותר.

העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ד בתמוז תשס"ג

(24.7.03).

ש ו פ ט ש ו

פ ט ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר ההליך שהוגש כעתירה לבג"ץ הוא למעשה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, יש לבחון אותו לגופו כבקשה כזו.
  2. 2לאחר עיון בחומר המודיעיני החסוי אין עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, וכן אין מקום לחשוף את החומר החסוי בפני העותר.