בג"ץ 2348/22 טלי כוכבה מי-טל נ. מפכ"ל המשטרה

השופט ד' מינץ:

לפנינו עתירה בה התבקשנו להורות על שורה ארוכה של סעדים בנוגע לטיפול המשיבים בתלונה שהגישה העותרת נגד מעסיקה לשעבר. לטענת העותרת, המשיבים נמנעו מלבצע פעולות חקירה בסיסיות הנדרשות עקב חשד לביצוע עבירות קשות כאשר התנהלותם רמסה את זכויותיה הבסיסיות ביותר.

העותרת מציינת בעתירתה כי "עתירה זו מוגשת טרם מוצו הליכי ערר על החלטת הפרקליטות – אם בכלל ימוצו, אם וכאשר תתקבל בקשתי לחובת ההנמקה", וזאת אף מן הטעם שמדובר בעתירה ה"מובאת בעיקרה מתוך זעקה לביקורת בית המשפט הנכבד בדבר הפרת חוקי יסוד, והפרת חוקים עיקריים עליהם מושתת הסדר והשלטון במערכת החוק".

דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. כפי שעולה מהעתירה ומהנספחים שצורפו לה, לעותרת עומדת האפשרות להגיש ערר על ההחלטה על סגירת תיק החקירה שנפתח בעקבות תלונתה, בהתאם להוראת סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, המאפשר למתלונן לערור על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד נילון לדין. העותרת צירפה לעתירתה פניות שונות לגורמים שונים בעניין הטיפול של גורמי האכיפה והתביעה בעניינה, אולם כפי שציינה בעצמה, טרם מוצו הליכי ערר על ההחלטה האמורה. על כן, תהיינה טענותיה של העותרת נגד מי מהמשיבים צודקות לגופו של עניין ככל שתהיינה (ועל כך אינני מביע דעה), דינן של הטענות להישמע לעת הזאת באכסניה אחרת.

משכך, העתירה נדחית על הסף.