בג"ץ 2351-23 בג"ץ 2351-23

ענייננו בצו מעצר מינהלי חמישי שהוצא כנגד העותר.

1.העותר יליד 1984, תושב ביד פלוח, בית לחם, הורשע בעבר בעבירות ביטחוניות ונגזרו עליו עונשי מאסר ממושכים בפועל (לרבות הפעלת עונשי מאסר מותנים מהרשעות קודמות). כמו כן, שהה העותר במעצרים מנהליים בעבר. ביום 14.9.2021 נעצר העותר ונחקר על ידי משטרת ישראל בחשד לחברות, פעילות ומתן שירות לארגון עוין חמאס; קשר עם סוכן זר מעזה; ופגיעה בביטחון האזור וצה"ל, אולם הכחיש את המיוחס לו.

נוכח המסוכנות הנשקפת ממנו, על רקע המידע החסוי שהצטבר בעניינו, ובהיעדר אפשרות להעמידו לדין פלילי, הורה המפקד הצבאי על מעצרו של העותר לתקופה של כארבעה חודשים החל מיום 19.9.2021 ועד ליום 13.1.2022, בקיזוז ימי מעצרו (להלן: הצו הראשון). ביום 3.10.2021 אישר בית המשפט הצבאי את הצו הראשון, לאחר שמצא שהחומר החסוי מבסס את החשדות כנגדו. ביום 10.1.2022 דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר.

2.ביום 9.1.2022 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר לתקופה נוספת של ארבעה חודשים, החל מיום 13.1.2022 ועד ליום 12.5.2022. זאת, לאחר שהשתכנע כי מסוכנותו עומדת בעינה (להלן: הצו השני). ביום 13.1.2022 אישר בית המשפט הצבאי את הצו השני.

3.ביום 3.5.2022 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר לתקופה נוספת של ארבעה חודשים, החל מיום 12.5.2022 ועד ליום 11.9.2022. זאת, לאחר שהשתכנע כי מסוכנותו עומדת בעינה (להלן: הצו השלישי). ביום 15.5.2022 אישר בית המשפט הצבאי את הצו השלישי; וביום 6.7.2022 דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר, בקובעו כי לא נפל פגם בהליך הביקורת השיפוטית. בהמשך לכך, הגיש העותר לבית משפט זה עתירה בעניין הצו השלישי (בג"ץ 4790/22), אשר נדחתה אף היא לאחר שנמצא כי מעצרו המנהלי של העותר נעשה כדין; וכי לא קמה עילה להתערבותו של בית משפט זה.

4.ביום 11.9.2022 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר לתקופה נוספת של ארבעה חודשים, החל מיום 11.9.2022 ועד ליום 10.1.2023. זאת, לאחר שהשתכנע כי מסוכנותו עומדת בעינה (להלן: הצו הרביעי). ביום 14.9.2022 אישר בית המשפט הצבאי את הצו הרביעי; וביום 20.12.2022 דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר, בקובעו כי לא נפל פגם בהליך הביקורת השיפוטית. בהמשך לכך, הגיש העותר לבית משפט זה עתירה בעניין הצו הרביעי (בג"ץ 8839/22), אשר נדחתה אף היא לאחר שנמצא כי מעצרו המנהלי של העותר נעשה כדין; וכי לא קמה עילה להתערבותו של בית משפט זה.

5.ביום 4.1.2023 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר לתקופה נוספת של ארבעה חודשים, החל מיום 10.1.2023 ועד ליום 10.4.2023. זאת, לאחר שהשתכנע כי מסוכנותו עומדת בעינה (להלן: הצו החמישי). ביום 12.1.2023 אישר בית המשפט הצבאי את הצו החמישי; וביום 15.3.2023 דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר, בקובעו כי לא נפל פגם בהליך הביקורת השיפוטית.

על כך נסבה העתירה דנן.

6.עמדת המשיבים 3-2 (להלן: המשיבים), היא כי דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בצו החמישי, הואיל וזה הוצא מטעמי ביטחון החלטיים ולאחר שנמצא כי אין דרך אחרת למנוע את הסיכון הגבוה הנשקף מהעותר לביטחון האזור ולשלום הציבור. המשיבים הודיעו כי בדעתם להאריך את הצו המנהלי לתקופה נוספת של ארבעה חודשים וכי ככל שלא יתקבל מידע בטחוני שלילי חדש לגבי העותר ולא ישתנו הנסיבות, אין בדעתם להאריך את הצו המנהלי מעבר לכך.

7.העותר שוהה במעצר מינהלי מזה 19 חודשים, ולנוכח הארכת מעצרו הצפויה, כאמור לעיל, המדובר בתקופה נכבדה. עם זאת, לאחר שבהסכמת בא כוח העותר עיינו בחומר החסוי ושמענו הסברים מפי גורמי הביטחון, נחה דעתנו כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה העותר "פעיל חמאס, לו קשרים לחמאס רצועת עזה; מעורב בפעילות חמאס ארגונית; וכן מעורב בפעילות חמאס ביטחונית המסכנת את ביטחון האזור".

8.לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו.

אשר על כן, העתירה נדחית.