בג"ץ 2356/91 שמעון קדושים נ. עירית נתניה

1.בתיק הוגשה בקשה לעיון בתיק בית המשפט. כב' הנשיאה ד' ביניש, בהחלטתה מיום 9.11.06, קבעה כי ההכרעה בהליך זה תהא לפני. עניינו של ההליך בעתירה שנגעה לצוי הריסה שהוצאו כנגד דוכנים שהפעילו העותרים. ההליך נסתיים בפסק-דין שנתן תוקף להסדר פשרה בין הצדדים (מיום 5.10.92). מבקש העיון הנו בא-כוחם של בעלי דוכנים הטוענים כי הדוכנים שהמפעילים העותרים מפריעים לעסקם והדבר הינו, בין היתר, פועל יוצא של אי אכיפת הסכם הפשרה על-ידי המשיבים. העיון מבוקש, בין היתר, על מנת להגיש תובענה בנדון כנגד המשיבים והעותרים. ב"כ העותרים טען כי אין לו קשר עימם בשל חלוף הזמן. באין פרטים נוספים, לא הובאה, אפוא, לפני עמדת העותרים בנדון. ב"כ המשיבים טען כי לצורך בחינת פעולת משיבה מס' 1, די בעיון בהסדר הפשרה ואין מקום לעיון בתיק כולו.

2.לאחר עיון בחומר שלפני, נחה דעתי כי יש להיעתר לבקשה על דרך של מתן זכות עיון בהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק-דין, להבדיל מן התיק כולו. אין בנסיבות המקרה איסור בדין על העיון. מטרת העיון - בחינת אפשרות הגשת תביעה בשל אי אכיפת הדין על-ידי המשיבים - שהם רשות ציבורית - הינה מטרה ראויה. עם זאת, ברי כי יש בעיון משום פגיעה מסוימת בפרטיות העותרים. פגיעה זו צריכה להיות מידתית. בנסיבות המקרה, בהן מתבקש העיון בתיק לשם הגשת תובענה, די כאמור בעמדת המשיבים בעיון בהסדר הפשרה מבלי צורך לעיין בתיק כולו. בשולי הדברים יצוין, כי יתכנו נסיבות בהן בקשה לעיון בהסדר פשרה תעורר קושי, עד כדי סירוב להיעתר לבקשה, וזאת בשל פרטים שבפשרה, הסכמה של הצדדים בנדון וכן האינטרס שבהשגת פשרות. עם זאת, אין זהו המצב במקרה זה בו הפשרה אינה אלא פתרון מוסכם לעתירה לעניין הצבת הדוכנים במקום.

3.התוצאה היא, כי ניתן היתר עיון בהסכם הפשרה שאושר על-ידי בית משפט זה כפסק-דין (מיום 5.10.06).